הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
  

תנאים: רבי יהודה ורבי יהודה הנשיא

מנחות קד ע"א

"מאי הוי עלה? אמר רב יוסף: רבי יהודה מוריינא דבי נשיאה הוה ואורי ליה כשמעתיה; דתנן, רבי יהודה אומר: ששה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל, דם נבילות - בית שמאי מטהרין, ובית הלל מטמאין; אמר רבי יוסי ברבי יהודה: אף כשטמאו בית הלל, לא טמאו אלא ברביעית, הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית. "

רב יוסף עונה שרבי יהודה שהיה הפוסק אצל רבי יהודה הנשיא פסק כדבריו, שבית הלל אומרים שדם נבילות מטמא, ורבי יוסי – בנו של רבי יהודה – הסביר את דברי אביו, שכשטמאו בית הלל הם התכוונו לשיעור רביעית.

משמע מדברי הגמרא שרב יוסף מתכוון לומר, שרבי יהודה למעשה הכריע שדם נבילה מטמא, ומתאים לשאלה של "מאי הוי עלה" שהכוונה היתה: מהו הפסק בדין של דם נבילה, מטמא או לא מטמא.

אולם בסוגיה זו נעסוק בנתון מרתק וחשוב ביותר [לדעתי].

רש"י מסכת מנחות דף קד עמוד א:

רבי יהודה בר אילעאי מוריינא דבי נשיאה הוה - והיה להם לבית רבי מורה הוראות ועל פיו היו עושין כל דבריהם והוא צוה להם לשערה.

רש"י מסביר ש"רבי יהודה" שמובא בדברי רב יוסף הוא התנא רבי יהודה בר אילעי [שהוא "רבי יהודה" ה"רגיל" בספרות התנאים ["סתם רבי יהודה"]
רב יוסף מגדיר את "רב יהודה" כ"מוריינא דבי נשיאה". רש"י מסביר שרבי יהודה בר אילעי היה ה"פוסק" ב"בית רבי". משמע שרבי יהודה בר אילעי חי בחיי רבי יהודה הנשיא, והוא היה ה"פוסק" המכריע של "בית רבי".
מה המשמעות של "בית רבי"? אולי מדובר על בית דינו של רבי יהודה הנשיא, ויוצא מדברי רש"י שרבי יהודה בר אילעי היה "מורה הוראות", ואולי הכוונה ל"אב בית הדין" !!!

נבדוק את דברי תוס'.
תוספות מסכת מנחות דף קד עמוד א :

מוריינא דבי נשיאה - של בית רבי ואפשר שהיה בימיו דאפי' רבי מאיר דנפטר קודם רבי יהודה כדמוכח בפרק שני דקידושין (דף נב:) היה קיים עדיין בהלולא דרבי שמעון בר רבי כדמוכח בירושלמי דביצה דעבר קמי פתחא ושמע שהיו מטפחין ואמר מחללין את השבת ואף בימי רב היה כדמשמע בפרק קמא דעירובין (דף יג:) דאמר רב האי דמחדדנא מחבריא דחמיתיה לרבי מאיר מאחוריה ויש גורסין שם רבי משום עובדא דירושלמי.

התוס' מעלה אפשרות שרבי יהודה בר אילעי באמת חי בימי רבי יהודה הנשיא, והוא מוכיח זאת מכמה עובדות:
1. רבי יהודה חי עדיין אחרי רבי מאיר.
2.רבי מאיר חי עוד בימי רבי שמעון בנו של רבי יהודה הנשיא, ואפילו האריך ימים עד חיי האמורא "רב".

[וראה ב"מנחת יהודה", שסובר שלא מדובר ב"רב" אלא ב"רבי". כלומר, רבי היה קטן בימי רבי יהודה בר אילעי [מוכח ממגילה דף כ עמוד א] וכל שכן שהיה קטן בימי רבי מאיר שנפטר לפי רבי יהודה, ואילו "רב" שהיה תלמידו של "רבי" לא ראה את רבי מאיר]

משמע שתוס' ורש"י מתכוונים לאותו דבר.
אמנם קשה לי לשון תוס': "ואפשר שהיה בימיו...". מדוע רק "אפשר", האם הוא לא מתכוון לומר שזה מוכרח להיות כמוכח מסוגייתנו.

מה שמוסכם על הפרשנים הוא, שרבי יהודה הנשיא היה תלמידו של רבי יהודה בר אילעי [ראה "סדר הדורות", כרך ב, עמוד שלה]. משמע שחי בזמנו. אבל לא ברור מכך שרבי יהודה בר אילעי היה ה"פוסק" של בית דינו של "רבי"

ולעניות דעתי הפחותה הייתי מעז להעלות השערה ולומר, שבכלל אין הכרח. וכוונת הגמרא בביטוי "מוריינא דבי נשיאה" היא לומר שרבי יהודה בר אילעי היה הפוסק בבית דינו של הנשיא בזמנו. והנשיא היה אביו של רבי יהודה הנשיא [רשב"ג]. ודברים אלה מיושבים לפי דברי ה"מנחת יהודה", שסובר, שרבי יהודה הנשיא היה קטן בימי רבי יהודה, אם כן לא יתכן שהיה "ראש המדברים" ו"מוריינא דבי נשיאה" בביתו של רבי יהודה הנשיא עצמו.

התוס' בעמוד הקודם [דף קג עמוד ב] אומר:

תוספות מסכת מנחות דף קג עמוד ב:

מעשה בפרדה אחת של בית רבי - איידי דאיירי בר' יהודה ראש המדברים על ידי קיסר כדאיתא בפ' במה מדליקין (שבת דף לג:) מייתי האי עובדא דרבי יהודה מוריינא דבי נשיאה דשמא מינהו קיסר ראש על בית נשיא ובקונט' פירש משום דאיירי בשיעורין.

משמע מתוס' שמשמעות "ראש המדברים" אין הכוונה רק להיות "שר החוץ" של היהודים.

תוס' מסביר שרבי יהודה בר אילעי היה "מוריינא דבי נשיאה" כמינוי של הקיסר הרומי, שמשמעות המושג "מוריינא דבי נשיאה" זהה למשמעות המושג "ראש המדברים" [וכינוי זה של "ראש המדברים" לרבי יהודה בר אילעי מוזכר באותו עמוד [קג עמוד ב]. לומד מכך הרמ"א [שו"ת הרמ"א" סימן קכג] "שמע מינה שביד הקיסר למנות מורה ורב".

ובכל העניין יש לשאול: מדוע דווקא בסוגייתנו הגמרא מדגישה את תפקידו של רבי יהודה "כ"מוריינא דבי נשיאה", או כ"ראש המדברים"?