הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "מאי הוי עלה"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות קד ע"א
"מאי הוי עלה? אמר רב יוסף: רבי יהודה מוריינא דבי נשיאה הוה ואורי ליה כשמעתיה; דתנן, רבי יהודה אומר: ששה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל, דם נבילות - בית שמאי מטהרין, ובית הלל מטמאין; אמר רבי יוסי בר' יהודה: אף כשטמאו בית הלל, לא טמאו אלא ברביעית, הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית."
הגמרא שואלת: מה יהיה הדין וההכרעה בשאלה שהועלתה האם דם נבלות מטמא. ורב יוסף מוכיח שרבי יהודה פוסק כבית הלל שמטמאים דם נבלות.
השאלה "מאי הוה עלה" לא הועלתה בעקבות בעיה שהועלתה בגמרא, אלא בעקבות מחלוקת תנאים שהובאה על ידי אמוראים [בעמוד הקודם].
התוס' אומר [סנהדרין דף עה], שהביטוי "מאי הוה עלה" בכל הש"ס יש אחריו תשובה. וכן בסוגייתנו.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תמב:
מאי הוי עלה, לא קא בעינן אלא באמוראים שקולים
אבל גבי רב ושמואל במידי דאיסורא דסוגיין בעלמא הלכה כרב באיסורי לא שייך למבעי על זה מאי הוי עלה כ"כ הרא"ש ז"ל בפרק משילין סי' ז' הביאו מוהרש"א בהליכות אלי כלל תקמ"ב,
ולדידי איכא למידק על זה דהא בפרק הגוזל [דף] ק"א א' מצינו דבעי תלמודא מאי הוה עלה על מחלוקת רב נחמן ורב ששת גבי היורד לתוך חורבתו של חבירו וכו' אף דסוגיין דעלמא הלכה כרב נחמן בדיני דהיא היא,
ויש ליישב דהתם שאני דכיון דאותבינן עליה דרב נחמן דאמר שומעין לו מברייתא דרשב"ג ואמרינן לימא רב נחמן דאמר כבית שמאי אף על גב דדחינן הוא דאמר כי האי תנא דתניא שומעין לו דברי רשב"א מאחר דלרשב"ג קיימי ב"ה דסברי אין שומעין לו דלא כרב נחמן נסתפק תלמודא אם גם בזאת סמכינן אכללא דרב נחמן אי לא ואמטו להכי בעי מאי הוי עלה
אי נמי י"ל דמשום דסתמא דתלמודא דעלה להא דר' יוחנן דיש לחלק בין בית לשדה ורב נחמן שומעין לו סתם קאמר על
ה"יד מלאכי" קובע ששאלה זו, שמנוסחת בביטוי "מאי הוה עלה", נשאלת רק בין שני אמוראים שקולים. כנראה כוונתו לכך שמדובר בין שני אמוראים שאין כלל הלכתי אחר שמכריע בין שני אמוראים אלה. והוא אומר שבמקום שיש הכרעה, הרי שיש סיבה מסויימת שלא נכריע על פי הכלל הבסיסי, ולכן מופיע הביטוי "מאי הוה עלה".
בסוגייתנו מדובר במחלוקת בין חכמי בית רבי לרבי יהושע ורבי יהודה בן בתירא. אם כן, לא מדובר במחלוקת אמוראים, ולכאורה בניגוד לדברי ה"יד מלאכי". אולם בגמרא הדיון בזה הובא על ידי האמוראים רבי יצחק בר ביסנא ורב ביבי.
ממילא אין פתרון לבעיה ולכן שאלה הגמרא "מאי הוה עלה?" כך מוסבר ב"מתיבתא". אולם ב"שוטנשטיין" מסבירים שהביטוי "מאי הוי עלה" נועד לשאול: מה התרוץ על הסתירה שהגמרא הציגה בין דברי התנאים. [יש כאן לכאורה ראיה שונה של מחלוקת תנאים, האם מדובר במחלוקת או מדובר בסתירה. הסתירה היא לא בין התנאים, אלא בהלכה המשתמעת מהתנהגות "חכמים".
ב"מתיבתא", הערה א, מדייק מדברי רש"י בסוגיה, שכוונת הביטוי "מאי הוי עלה" הוא לשאול: מהו השיעור שבו דם נבילה מטמא. והוא מביא את גירסת ה"שיטה מקובצת", שכוונת הגמרא לשאול: מדוע היו צריכים חכמים לשער את דם הפרידה ברביעית הרי דם נבילות אינו מטמא [מתאים למה שהערנו, שמדובר על סתירה בהתנהגות ובפסיקת "חכמים"]
לסיכום ניתן לומר, שיש כאן משמעות נוספת לביטוי "מאי הוי עלה" [או "מאי הוה עלה"].
