הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "לדברי האומר" 

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות ק ע"ב

"גמ'. אמר רבינא: לדברי האומר נדרים ונדבות אין קריבין ביו"ט, לא תימא מדאורייתא מיחזא חזו ורבנן הוא דגזרו שלא ישהא, אלא מדאורייתא נמי לא חזו, דהא שתי הלחם דחובת היום הוא וליכא למימר שמא ישהא, וקתני: אינו דוחה לא את השבת ולא את יו"ט ."

האם משמעות הביטוי "לדברי האומר..." היא רק בירור, או שביטוי זה נאמר על ידי "עורך הגמרא" [או על ידי אמורא "שמכריע"] להכריע את ההלכה.

במקרה שהגמרא מציגב בעיה "לדברי האומר" יש מחלוקת אם כך הלכה או לא:

אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, [הלכה] טור שכא :

ויש שכתבו אפילו כשאמרו "איבעיא להו לדברי האומר" מוכח שהלכה כמותו173. ויש סוברים שכשאמרו הבעיא "לדברי האומר" הרי זה מוכיח שאין הלכה כן ולדבריו של פלוני בלבד הוא שנסתפקו174. ויש חולקים על כל הכלל וכתבו שיש בעיות בתלמוד לדעת מי שאין הלכה כמותו175.

173. עי' רא"ש חולין פ"ד סי' א.
174. יש"ש חולין פ"ד סי' א וחלק על הרא"ש בזה. ועי' שבת קיא ב בעיא של עניבה לר"מ מהו וערובין יא ב איבעיא להו ר' אליעזר לחיין וקורה קאמר כו', ועוד, מוכח כיש"ש. ועי' שב שמעתתא לבעל שמן רוקח שער א אות כט ושער ז אות א ואות ו.
175. תוס' רי"ד כתובות סו א בבעיות של ר"פ ורבינא שם, והובא בשמ"ק שם; רמב"ן שבועות כב ב בבעיא של רב אשי שם; מים חיים להפר"ח ע"ז פ"ט ה"ו. ועי' בארוכה ביד מלאכי כלל צא ובשו"ת חות יאיר סי' צד, ובחו"י שם כ' יש תלי תלים איבעיות כאלו, ולפלא שהביא דוגמאות מערובין צ א ומו"ק ד ב ושם יד א, ודוקא במקומות אלה הבעיות הן לפי ההלכה.

לפי זה יוצא שמקרה כבסוגייתנו אין הכרעה אם ההלכה היא כמי שעליו מוסב הביטוי "לדברי האומר".
באופן נקודתי ההלכה היא באמת כ"לדברי האומר" – שאין מקריבים ביום טוב נדרים ונדבות.