הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "הוא תני לה והוא אמר לה"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות ק ע"א
"תני אבוה דר' אבין: לא זו בלבד, אלא אפילו עולת העוף שנמלקה בלילה ומנחה שנקמצה בלילה - תצא לבית השריפה. בשלמא עולת העוף, משום דלא אפשר לאהדורה, אלא מנחה אפשר דמהדר קומץ לדוכתיה וקמיץ ביממא! הוא תני לה, והוא אמר לה: כלי שרת מקדשין שלא בזמנן."
הליכות עולם שער שני פרק א
כא. הא דאתמר בכמה דוכתין תני תנא קמיה דרבא תני תנא קמיה דר"י וכן הרבה בגמרא, ר"ל תנא בכאן אמורא על שם שקבל האי מתניתא מרבו ובא וספרה שהברייתות לא היו שגורות בפי הכל (ונודע) [כמו שנודע] וכדאמרינן בעלמא פלוני אתא ואייתי מתניתא בידיה, וכן הוא תני לה והוא אמר לה בהרבה מקומות כלומר הוא קבלה מרבו והוא פירשה מסברתו, וכן פירש"י פ"ק דחולין:
כלומר, הכוונה היא להדגיש, שאותו אמורא ש"מביא" ברייתא מסויימת, הוא עצמו מפרש אותה.
