הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "סימן" ; ריש לקיש

[ביאור מונחי הקישור בגמרא; אמוראים]

מנחות צט ע"א-ע"ב

"(סימ"ן: ביט"ל סר"ח ושכ"ח)
אמר ריש לקיש: פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה, דכתיב: +שמות ל"ד+ אשר שברת - אמר לו הקב"ה למשה: יישר כחך ששברת. ואמר ריש לקיש: תלמיד חכם שסרח - אין מבזין אותו בפרהסיא, שנאמר: +הושע ד'+ וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה, כסהו כלילה.
ואמר ריש לקיש: כל המשכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו, שנאמ': +דברים ד'+ השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים, וכדר' אבין אמר ר' אילעא, דאמר רבי אבין אמר ר' אילעא: כל מקום שנאמר השמר פן ואל - אינו אלא לא תעשה."

ריש לקיש אמר 3 דברים בקשר ל"שיכחת" תורה.
הגמרא מציינת "סימן" לפני 3 מאמרי ריש לקיש. ה"סימן": " ביט"ל סר"ח שכ"ח " מזגכרי את 3 מאמריו.
בספר "משכיל לדוד" מוצא גם דברים "נסתרים" בסימן זה. הוא טוען שה"סימן" רומז גם על אישיותו של ריש לקיש.
הוא מביא מדברי הקבלה, שריש לקיש היה משורש נשמתו של מרדכי היהודי, של שאול המלך ושל עשו.
ולכן במאמריו בסוגייתנו הוא רומז על תיקון ה"שגיאות" שנעשו על ידי שלושת האנשים הללו.

"ביטל" – שאול המלך ביטל חייו מן העולם.
"סרח" - הוא סרח בזמן עשו שמכר את בכורתו.
"שכח" - בזמן מרדכי היהודי הוא שכח את הכלל של "עת לעשות לה' – הפרו תורתך" – ועקב כך סיכן את עם ישראל.

ושם, הוא ממשיך לתאר את אישיותו של ריש לקיש לאור "שורשי נשמתו". למשל, הגמרא מספרת שריש לקיש היה ליסטים, בתחילת דרכו – וזה נובע מכך, שריש לקיש היה מנשמתו של עשו.