מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

חכמה יוונית, מדע והשכלה

"בפולמוס (=מזמן המלחמה עם) של טיטוס גזרו ...שלא ילמד אדם את בנו יוונית" (סוטה מט ע"א). האיסור הוא ללמד חכמה יונית, ואין איסור ללמד לשון יונית. המהר"ל מסביר מהי חכמה יונית: "נראה דחכמה יונית היא חכמה שאין לה שייכות אל התורה כלל, כמו חכמה שהיא במליצה או משל (=פילוסופיה מרחיקה מאמונה) וחכמה זו אין לה שייכות כלל אל התורה, וכתוב (יהושע א), והגית בו יומם ולילה. אבל החכמות לעמוד על המציאות וסדר העולם (=מדעים, טבע וכד') בודאי מותר ללמוד" (נתיבות עולם חלק א נתיב התורה פרק יד). הראי"ה קוק ראה בלימוד תחומי חיים אחרים ערך, ולא רק היתר: "הנה כל החוכמות, אף שאינן עיקריות (= ביחס ללימוד תורה), מכל מקום ראוי לישראל ובפרט לחכמי התורה שידעו אותן, שעל ידי זה מתקדש שם שמים, ויוכלו להגיע על ידי זה לתכלית שפיזר הקב"ה בעולם את ישראל כדי להוסיף עליהם גרים ולפרסם יחודו בעולם. ...והנה אם היו ישראל יודעים ומבינים בכל חכמה ומדע היו החכמות עצמן מתעלות, שכל אחת הייתה סיבה להגיע לקדושה ומעלה עליונה" (מאמרי הראיה, עמ' 439-438).

אמנם לאותם שקרובים למלכות התירו ללמוד חכמה יונית (סוטה מט ע"ב). מהרמב"ם (הל' עבודה זרה יא, ג) עולה שהנימוק להיתר הוא תחושת הגנאי ואי הנוחות, שעלולה ללוות את המקורב למלכות, מאחר שהוא שונה מהאחרים. הרב מנחם המאירי (בבא קמא פג ע"א) מסביר שהצורך הוא לשם התמודדות רוחנית: "מצד שהם צריכים בה לכמה דברים בטכסיסי מלכיהם, שהיו נמשכים אחר חקירת החכמה עד להרבה, ולא היו מקרבין כל כך אלא מי שהוא שלם בחכמות ודעתו צלולה בכל הדברים הותר להם ללמדה. ואף החכמים השלמים שכבר מלאו כריסם בבשר ויין, רצה לומר התורה ותלמודה וסודות מצוותיה, אין לך קרובים למלכות יותר מהם, והרי נאמר בי מלכים ימלוכו, מותר להם ללמדה, כדי להשיב עליהם ולחזק הדת במסמרים לא ימוט". (ראה בספרי: "היתרי הלכה לקרובים למלכות", מלכות יהודה וישראל, עמ' 199-187).