הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
כלל פסיקה: "הלכה כרבי מחברו"
מנחות צח ע"ב
"תנו רבנן: מזרח ומערב היו מונחין, דברי רבי; רבי אלעזר בר' שמעון אומר: צפון ודרום.
מאי טעמא דרבי? גמר ממנורה, מה מנורה מזרח ומערב, אף הני נמי מזרח ומערב. ומנורה גופה מנלן? מדכתיב בנר מערבי: +ויקרא כ"ד+ יערוך אותו [אהרן וגו'] לפני ה', מכלל דכולהו לאו לפני ה', ואי סלקא דעתך צפון ודרום, כולהו נמי לפני ה' נינהו.
ור' אלעזר בר' שמעון מאי טעמא? גמר מארון, מה ארון צפון ודרום, אף הני נמי צפון ודרום. ורבי נמי ליגמר מארון! דנין חוץ מחוץ, ואין דנין חוץ מבפנים. ור' אלעזר בר' שמעון ליגמר ממנורה! אמר לך: מנורה גופה צפון ודרום הוה מנחה."
רבי יהודה הנשיא סובר שהשולחנות היו מונחים ממזרח למערב – לאורך המקדש. הוא לומד זאת ממנורה.
רבי אלעזר ברבי שמעון סובר שהשולחנות היו מצפון לדרום והוא לומד זאת מהארון.
רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ג, הלכה יב:
השלחן היה ארכו שנים עשר טפח ורחבו ששה טפחים, והיה מונח ארכו לאורך הבית ורוחבו לרוחב הבית וכן שאר כל הכלים שבמקדש אורכן לאורכו של בית ורחבן לרוחב הבית חוץ מן הארון שהיה אורכו לרוחב הבית, וכן נרות המנורה כנגד רוחב הבית בין הצפון ובין הדרום. +/השגת הראב"ד/ רוחב הבית בין הצפון וכו'. א"א זהו מחלוקת התנאים וסדר התמיד אינו כן שהרי שנינו מצא שתי נרות מזרחיות דולקים וזהו לענין מזרח ומערב מונחים.+
הרמב"ם פסק כרבי בעניין השולחן ובמנורה פסק כרבי אלעזר ברבי שמעון. ועוד שהרי נימוקו של רבי יהודה הנשיא שהוא מדמה שולחן למנורה.
באופן עקרוני יש לפסוק כ"רבי" נגד רבי אלעזר, מפני שהכלל הוא ש"הלכה כרבי מחברו".
ויש אומרים שיש גם "סתם משנה" בדף הבא – כרבי. ויש אומרים שיש אפילו שתי משניות "סתומות" כרבי.
לגבי המנורה, הרמב"ם פוסק כרבי אלעזר מפני שיש פסוק שמשמע כמותו [ה"כסף משנה" בדעת הרמב"ם].
ראה על הנ"ל באריכות ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים קכז-קכט.
ואסכם כמה עקרונות:
הכלל של "הלכה כרבי מחברו" חל גם כאשר "חברו" גדול ממנו.
"סתם משנה" – הלכה כמותה אף בניגוד לכלל של "הלכה כרבי..."
כשיש שתי משניות "סתומות" סותרות, הרי נשאר הכלל ה"פרטי".
אם מסתבר טעמו [נימוקו] של התנא שחולק על "רבי" - הרי אין הכרח שהלכה כרבי.
