הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "והא תנן" 

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות צח ע"א

"אמר רבי יוסי בר אבין: אף אנן נמי תנינא, רבי מאיר אומר: השלחן ארכו שנים עשר ורחבו ששה. מכלל דהויא אמה דנפישא מינה? אין, והא תנן: שתי אמות היו בשושן הבירה, אחת על קרן מזרחית צפונית ואחת על קרן מזרחית דרומית, שעל קרן מזרחית צפונית יתירה על של משה חצי אצבע, שעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה עליה חצי אצבע, נמצאת יתירה על של משה אצבע; ולמה אמרו אחת גדולה ואחת קטנה? כדי שיהו האומנין נוטלין בקטנה ומחזירין בגדולה, כדי שלא יבואו לידי מעילה.."

הגמרא מביאה הוכחה שאמנם יש אמה גדולה יותר מ"אמה בינונית". הפתיחה להוכחה ממשנה היא בביטוי "והא תנן". בכל הש"ס ביטוי כזה דווקא פותח קושיה ולא הוכחה לתשובה.

שני הסברים לזה:

1. יתכן שהביטוי "והתנן" – במילה אחת – משמעותו קושיה, והביטוי "והא תנן" – בשתי מילים – משמעותו תשובה והכחה חיובית לנאמר עיל.

מבוא התלמוד לר' יוסף בן עקנין פרק ג :

סה. כל היכא דאיתמר ורמינהו והתנן והתניא והא אנן תנן קושיא היא ולפרוכי קא אתו.
ופעמים תמצא והא תנן והא תניא בסיוע וההפרש שביניהן שהראשון כתוב בלא אלף וקרינן לה בתימה, והשני כתוב באל"ף וקרינן ליה בניחותא.

2. יש תיקון גירסא, ובמקום "והא תנן" >> "דתנן".