מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

חיובי שומרים

מאיזה שלב אחריות על חפץ היא של השומר, או מה מוטל על המפקיד והנפקד לעשות כדי שיהיה ברור שמשלב זה חלים על הנפקד דיני שומר? מדברי רש"י בסוגיה עולה ששעת מסירת החפץ לנפקד, ומשיכתו של הנפקד את החפץ מיד המפקיד, היא הקובעת את חובת השמירה, כל שומר לפי דינו: "הבעלים מקנין לשומר כפל העתיד להשתלם.. שבשעה שמסרה לו לשמור, על מנת כן מסרה לו", "דעל כרחך משעת מסירה בעי לאקנויה, שמשכה ממנו על מנת כן". פעולת המשיכה של השומר היא על פי האמור: "כדרך שתיקנו משיכה בלקוחות, כך תיקנו משיכה בשומרין" (בבא קמא עט ע"א). אך ראשונים אחרים סוברים שאין השומר חייב למשוך את החפץ בפעולת קנין: "לענין חיוב אונסין, מיד שסלק בעל הבהמה שמירתה מעליה מדעת השומר, קמה לה ברשות השומר לשומרה" (רא"ש, בבא מציעא ח, טו).
אחרונים דנים מה מועילה משיכת השומר ללא פעולת קנין? הקצות (סי' רצא ס"ק ד) כותב: "כל השומרים לא נתחייבו בעל כרחן, משום שהתורה ירדה לסוף דעתן דברצונם מקבלים עליהם". הוא מצין לתוס' (כתובות נו ע"ב ד"ה הרי) הכותב ששומרים משעבדים עצמם לכתוב בפרשת שומרים אודות דיניהם. כך ניסח זאת הרב יהושע יגל (נתיבות יהושע, חלק א סי' כג) ע"פ תוס' זה: "סילוק שמירת הבעלים קובע מצב שבו גמירות הדעת מוסקת גם בלי קנין, ועל דעת כן מתחיב כל שומר בהשתעבדותו לשמירה".
הרב שמעון שקופ (חידושים לבבא מציעא סי' כה) כותב עוד שמאחר והשומר נטל חפץ לשמור, הוא משתעבד להשלים את השמירה, ואם הוא לא יעמוד בתנאי השמירה, יהיה עליו לשלם כל שומר לפי דינו. מנין שההשתעבדות הרצונית לשמור על החפץ, מחייבת גם תשלום בעת נזק? הרב יעקב ישראל קנייבסקי, [הסטעייפלר] (קהילות יעקב, בבא מציעא, סי' לד) כותב שחובת התשלומים של שומר אם לא שמר כראוי הוא מדין מזיק. אמנם זהו רק גרמא בנזיקין, אך זה חידושה של התורה ששומרים יהיו חייבים גם על היזק מסוג זה.