הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "ותיפוק ליה" 

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות צו ע"ב

"ותיפוק לי משום ציפוי! מי לא תנן: השלחן והדולבקי שנפחתו או שחיפן בשייש, ושייר בהן מקום הנחת כוסות - טמאין, רבי יהודה אומר: מקום הנחת חתיכות; שייר אין, לא שייר לא! וכי תימא: כאן בציפוי עומד, כאן בציפוי שאינו עומד, והא בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן..."

משמעות הביטוי "ותיפוק ליה":
ותוציא אותו [ולמד את הדין ממקור או מטעם אחר].
שואלים מדוע נלמדה [=יצאה] הלכה ממקור או מטעם מסוים, ומדוע אי אפשר ללמוד את ההלכה ממקור או מטעם אחר (פשוט יותר).

בספר "מר קשישא" לבעל ה"חוות יאיר":

"תיפוק - לשון 'ותיפוק ליה' רובם אינם סותרים רק מקשה למה לך טעם שאמרת דבלאו הכי נמי הכי איתא.
וקצתם קושיות מסתירות עיין ש"י [=שארית יוסף] דף ג ב נתיב המשנה כלל ד "

הסבר: כשהגמרא פותחת "תיפוק" היא מתכוונת ללמדנו, שהיא מסכימה לדברים הקודמים, אלא שואלת מדוע הדין הקודם לא הוסבר פשוט יותר. אבל לפעמים, מי שאומר "תיפוק" מתכוון לחלוק על ההסבר שקדם לו.

ויש לדקדק יותר בדבריו, מכיון שכבר הבאנו שביטויים רבים שהאות "ו" בתחילתם משמע שהביטוי בא להקשות דווקא.
כלומר, יש הבדל בין "תיפוק" ל"ותיפוק".

גופי הלכות פרק ו - כללי אות ו' כלל רו (ב) :

ותיפוק ליה. כי פריך, הדרך הנהוג שאינו מכחיש הדין, אלא פריך למה לך האי טעמא תיפוק לך מהאי טעמא, וכבר כתבתי בזה בהליכות אלי [כלל שכב].

בדרך כלל תרוץ נוסף שנפתח בסגנון "ותיפוק ליה" נדחה בסופו של דבר, כמו בסוגייתנו.