הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "לעולם אימא לך"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות צ ע"א
"וכי נעקר מאי הוי? גברא למאי דצריך קא מכוין! אמר רב דימי בר שישנא משמיה דרב, זאת אומרת: כלי שרת מקדשין שלא מדעת. רבינא אמר, לעולם אימא לך: כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת, וגזרה שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול."
רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ב
הלכה ט
בירוצי המדות של סלת חול שאין גב העשרון קודש, ובירוצי היין והשמן קודש לפי שהוא יורד על גב הכלי, וכלי הלח נמשחו מבפנים ומבחוץ, ולמה יתקדשו הבירוצין אע"פ שאין כוונת המודד אלא למה שבכלי בלבד כדי שלא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול.
כסף משנה הלכות מעשה הקרבנות פרק ב הלכה ט:
בירוצי המדות של סלת חול וכו' ובירוצי היין והשמן קדש וכו'. משנה שם (דף צ') ופירש"י בירוצי מה שנופל מן הכלי אחר שנתמלא. ומ"ש לפי שהוא יורד ע"ג הכלי וכו'. היינו כת"ק וכר"ע שם. ומ"ש ולמה יתקדשו הבירוצין וכו'. שם בגמרא וכרבינא דאסיק הכי ואע"ג דעל דברי ר"י הגלילי אתמר מיניה נשמע לתנא קמא ולרבי עקיבא:
הרמב"ם פוסק כרבינא, ומסביר ה"כסף משנה" שלמרות שדברי רבינא הם כדי ליישב את שיטת רבי יוסי הגלילי הרי שדבריו חלים גם על דברי תנא קמא ורבי עקיבא, שהרי הרמב"ם פוסק כרבי עקיבא, שמידות הלח נתקדשו ומידות היבש לא נתקדשו.
אולי ניתן לומר שהביטוי בדברי רבינא: "... לעולם אימא לך..." [יש כאן הדגשה כפולה] הוא זה שמלמד שההסבר המוצע מוסב על כל בעלי המחלוקת.
