מחלוקת בהלכתא גמירי
מנחות פח ע"א
"אמר מר: ואת מי אביא תחתיו. לא סגיא דלא מעייל?
– כדאמר רבינא: גמירי שתי סמיכות בציבור, הכא נמי גמירי דשבע מדות של לח היו במקדש.
ר' אלעזר בר' צדוק אומר: שנתות היו בהין. ולית ליה שבע מדות?
– לית ליה.
ואי בעית אימא: מאי שבע מדות? שבע מדידות".
הגמרא לא פסלה מכלל אפשרות שר' אלעזר בר' צדוק חולק על אותה הלכה שלמדו, ובלשון הגמרא – גמירי.
בכמה מקומות פירש רש"י שגמירי פירושו הלכה למשה מסיני.
כגון במסכת יומא דף לב ע"א: "אמר רב חסדא גמירי - הלכה למשה מסיני".
לרש"י איפוא גם בהלכות למשה מסיני קיימות מחלוקות תנאים.
אולם הרמב"ם כתב בהקדמתו למשנה:
"והנה זה יסוד צריך שתדענו. והוא, שהפירושים המקובלים ממשה אין בהם מחלוקת כלל, לפי שעד עכשיו לא מצאנו שנפלה מחלוקת בין החכמים בשום זמן מן הזמנים ממשה רבינו עד רב אשי שאחד אמר שמי שסימא עין אדם מסמין את עינו כמאמר ה' יתעלה עין בעין, ואחר אמר דמים בלבד הוא חייב. גם לא מצאנו מחלוקת במה שאמר הכתוב פרי עץ הדר...".
לדעתו לא תתכן מחלוקת בהלכה למשה מסיני.
בהכרח שלשיטתו "גמרא גמירי לה" אינו הלכה למשה מסיני.
לדבריו קיים הבדל בין "הלכתא גמירי לה", לבין "גמרא גמירי לה", וכפי העולה מדברי בית הבחירה למאירי במסכת שבת דף צו ע"ב:
"והוא שאמרו גמרא גמירי לה. ויש גורסין הלכתא גמירי לה ר"ל הלכה למשה מסיני".
