בירוצי מדות
מנחות פח ע"א
"בירוצי מדות איכא בינייהו".
בירוצי המדות הם הגודש שמעל תכולת מרחב הכלי עצמו.
אולם כיצד משמעות זו משתמעת ממילה זו?
בגליון מהדורת שטיינזלץ נכתב כך:
שורש ברץ דומה איפוא לשורשים:
פרז - (זכריה ב, ח) פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם.
פרס (פרשׂ) - (דברים כב, יז) וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה.
פרץ - בראשית כח, יד וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה. בראשית ל, ל כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב.
שלושת הפעלים האלו משמעותם התפשטות במרחב. כאשר האות האחרונה מתחלפת באותיות השונות המבוטאות במוצא השפתיים.
גם שורשים רבים נוספים המתחילים באותיות פר משמעותם התפשטות והרחבה:
פרד פרה פרח פרט פרך פרם פרע פרק פרר.
הצעה נוספת למשמעות 'בירוצי מידות' העלה בני אלידע.
ברץ היינו רבץ, הגודש הרובץ מלמעלה.
וכמו שקיימים חילופי אותיות במילים כבש-כשב, שמלה-שלמה.
בשילוב שני ההסברים ניתן לומר שברץ תולדה של פרץ, ורובץ הריהו כברץ.
אם כך הדבר נוכל אולי למצא עוד שורשים הפותחים באותיות רב ומשמעותם ריבוי.
ואכן, קיימים:
רבא – גדול בארמית.
רבה – הרבה, מכאן גם רבבה.
רבע.
כל אלו בסיומת אות גרונית.
ואולי גם ברק – יציאת אור מהשמים, ברד – יציאת קרח מהשמים.
הושלם איפוא את הקשר בין המילים שבפסוק: פְּרוּ וּרְבוּ.
