הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "מסייע ליה"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות פז ע"א
"כיצד בודק? גזבר יושב וקנה בידו, זרק הגיר הקיש בקנה. תנא: זרק הגיר של שמרים, גזבר הקיש בקנה. ולימא ליה מימר! מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: כשם שהדיבור יפה לבשמים, כך דיבור רע ליין. "
ביטוי דומה בש"ס: "תניא כוותיה ד...", כלומר מביאים ברייתא להוכחת דברי אמורא. גם הביטוי בסוגייתנו "מסייע ליה..." – לכאורה אותה משמעות. אם כן מה ההבדל בין שני המונחים?
הסבר:
– כשאין מחלוקת בין אמוראים, וגם מוצאים הוכחה לדברי האמורא, הביטוי הוא "מסייע..."
--כשיש מחלוקת אמוראים בדין מסויים, והגמרא רוצה להביא הוכחה מברייתא לאחד מההאמוראים, אזי הביטוי הוא: "תניא כוותיה"
בדרך כלל הביטוי "תניא כווותיה ד..." מלמד שכך מכריעה הגמרא להלכה, וייתכן שהביטוי "מסייע ליה..."לא מחייב שכך נפסק להלכה.
ואולי אין בזה הבדל וגם הביטוי "מסייע ליה..." מלמד שכך ההלכה.
בסוגייתנו פוסק הרמב"ם, הלכות איסורי מזבח פרק ז:
היה הגזבר יושב והיין יוצא מן הנקב שבצד החבית כיון שיראה שינוי השמרים מתחיל לצאת פוסק ואינו לוקח, ומאימתי מביא מאחר מ' יום לדריכתו עד שתי שנים או יתר מעט, ואם הביא יין ישן מכמה שנים הרי זה כשר והוא שלא יפסד טעמו.
הרמב"ם לא מזכיר את האמור במשנה ולא את הברייתא בגמרא. ממילא אין סיוע לדברי רבי יוחנן. אולי נסיק מכך שהרמב"ם סובר שהביטוי "מסייע ליה.." דווקא מלמדנו, שלא נפסק להלכה.
ויש להעיר: בסוגייתנו הגמרא שאלה שאלה על המשנה: מדוע הגזבר מקיש ולא אומר במפורש למוציא היין שיפסיק להוציא. הגמרא היתה יכולה לענות תשובה ואז לומר "מסייע ליה...". ובסוגייתנו הגמרא מביאה את רבי יוחנן כתרוץ לשאלה. ויותר מכך, בדרך כלל הביטוי "מסייע ליה" בא להוכיח דין שבו עוסקים בסוגייה, ואילו בסוגייתנו לא כך.
