הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "מאי הוי עלה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות פה ע"ב

"קתני מיהת: חורש ושונה! ולטעמיך, מתניתין לא קתני שונה, ברייתא קתני שונה! הא לא קשיא: כאן בעבודה, כאן בשאינה עבודה. מאי הוי עלה? תא שמע, דתניא: ניר חציה וזורע חציה, ניר חציה וזורע חציה."

הגמרא העלתה בעמוד הקודם בעיה בביאור המשנה, והקשתה, שיש סתירה בין המשנה לברייתא, ויישבה את הסתירה שבמשנה ובברייתא מדברים במקרים שונים. שואלת הגמרא: "מאי הוי עלה", מה יהיה פתרון  הבעיה בהסבר המשנה, והגמרא מיישבת מתוך ברייתא אחרת. לפי זה, משמעות המושג "מאי הוי עלה" הוא: מה הפתרון לבעיה, שהוצגה. וכך משמע:

הליכות עולם שער שני פרק א:

ט. כל מאי הוי עלה קושטא דמלתא ומסקנא דהלכתא קא בעי דעד השתא לא פסיקא לן הלכתא כמאן והכי קאמר סוף סוף מאי הוי עלה דהלכתא:

ומתאים לסוגייתנו, לפי רש"י כתב יד – (ראה "מתיבתא", הערות ג-ד, ושם, ב"ילקוט ביאורים", עמוד רעט).

וראה ב"מתיבתא", הערה ד, שמסביר לפי פרשנים אחרים, ששאלת "מאי הוי עלה" לא נועדה לפתור את הבעיה בהסבר המשנה אלא המשך הדיון באחד ההסברים, שהובאו בגמרא. וייתכן, שמתאים להסבר השני בדברי ה"יד מלאכי" הבאים, ואולי אפילו להסבר הראשון שלו:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תמא :

מאי הוי עלה, הדרך בכל מאי הוי עלה שבתלמוד הוא דלבתר דשקיל וטרי באותו הדין בעי תלמודא מאי הוי עלה לידע איך הוא פסקא דדינא אחר שקלא וטריא, ומצאתי מחודש בנדרים [דף] כ"ד ב' דקאמר מאי הוי עלה במילתא דלא איירו בה עד השתא כלל רק דבעו שם תרי בעיי בהדי הדדי ולבתר דפשיט קמייתא קבעי מאי הוי עלה דאידך וכפרש"י שם ועוד מצאתי אחר בפרק כסוי הדם [דף] פ"ו ב' גבי הי מינייהו דאחריתא ואע"ג דאקדמיה ת"ש מ"מ לא מפשיט בההיא ת"ש הי מנייהו דאחריתא ודוק, וע"ע קידושין פ"ב [דף] נ' ב' דקאמר מאי הוי עלה במילתא דקאמרי רב הונא ורבה וליכא מאן דפליג עלייהו והריטב"א שם פי' דה"ק מאי הוי עלה אי אמרינן לעולם חוששים לסבלונות בכל מקום ובכל זמן או מפלגינן ע"ש:

יש להעיר הערה קטנה על דברי ה"יד מלאכי" הבאים:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תמב:

מאי הוי עלה, לא קא בעינן אלא באמוראים שקולים אבל גבי רב ושמואל במידי דאיסורא דסוגיין בעלמא הלכה כרב באיסורי לא שייך למבעי על זה מאי הוי עלה כ"כ הרא"ש ז"ל בפרק משילין סי' ז'

הוא אומר, שכאשר הגמרא שואלת מהי ההכרעה במחלוקת אמוראים, היא שואלת בניסוח "מאי הוי עלה". אצלנו לא מדובר במחלוקת אמוראים, אלא בהצגת הבעיה. ואולי יש לומר, שכוונתו היא, שגם כאשר הביטוי "מאי הוי עלה" מוסב על מחלוקת אמוראים, אזי לא מדובר באמוראים שיש לגביהם כללי ההכרעה הידועים.