הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

כללי פסיקה: חזקיה ורבי יוחנן

[כללי פסיקה]

מנחות עח ע"ב

"איתמר: תודה ששחטה על שמונים חלות - חזקיה אמר: קדשו ארבעים מתוך שמונים, ורבי יוחנן אמר: לא קדשו ארבעים מתוך שמונים.

רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין פרק יב הלכה טו :

תודה שנשחטה על שמונים חלות, לא קדשו ארבעים מתוך שמונים, ואם אמר יקדשו ארבעים מתוך שמונים, מושך ארבעים מתוך שמונים ומרים מהם אחת מכל קרבן, והארבעים השניות יפדו ויצאו לחולין.

הרמב"ם פסק כרבי יוחנן.

כסף משנה הלכות פסולי המוקדשין פרק יב הלכה טו :

תודה שנשחטה על שמונים חלות וכו' ואם אמר יקדשו ארבעים מתוך שמונים וכו'. בפ' התודה (דף ע"ח:) פלוגתא דחזקיה ור"י ומייתי לה בפ' האיש מקדש (דף נ"א) ובפ' מי שהוציאוהו (דף נ')
ופסק רבינו כרבי יוחנן ויש לתמוה אמאי לא פסק כחזקיה דרביה הוא. ומ"ש מושך וכו'. נתבאר בפ' התכלת:

ה"כסף משנה" מקשה על הרמב"ם, שצריך לפסוק כחזקיה מפני שהיה רבו של רבי יוחנן, ואין הלכה כתלמיד נגד רבו.

גופי הלכות פרק א - כללי אות א' כלל כו :

אין הלכה כתלמיד במקום הרב. נראה מדברי הרי"ף ז"ל שסובר כן אף במקום שלא נשאו ונתנו פנים בפנים, ברכות פרק אלו דברים [מ: מדפיו] חמי טבריא, חזקיה אמר וכו' רבי יוחנן אמר וכו', והלכתא כחזקיה דרביה הוא, והא התם לא קאמר אמר ליה, וכן כתב פרק כל כתבי [שבת מג. מדפיו] איתמר היו כתובים תרגום רב הונא אמר אין מצילין, והלכתא כרב הונא דרב חסדא תלמיד הוא, וכן כתב גם כן פרק מפנין [שם נא.] גבי בשר תפוח, והסימן כשהוא פנים בפנים (כ)שאומר אמר ליה[יב].

מוכח מדבריו שאין הלכה כרבי יוחנן – באופן עקרוני – נגד חזקיה רבו, אפילו אם לא דנו זה עם זה, כלומר שאין בסוגיה ביטויים של "אמר ליה...".

ואולי יש ליישב את הרמב"ם שהוא סובר, שבמחלוקת בין חזקיה ותלמידו – רבי יוחנן, הלכה כרב נגד התלמיד רק כאשר הם דנים יחדיו, אבל בסוגייתנו הם לא "משוחחים" ביניהם, ולכן יחול הכלל ש"הלכה כבתראי" – כרבי יוחנן נגד חזקיה – אף על פי שחזקיה היה רבו.