הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "מאי תלמודא"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות עח ע"א
"נזירות היתה באה שתי ידות כמצה שבתודה. תנו רבנן: +ויקרא ז'+ שלמיו - לרבות שלמי נזיר לעשרת קבין ירושלמיות ולרביעית שמן; יכול לכל מה שאמור בענין? ת"ל: מצות. מאי תלמודא?
אמר רב פפא: דבר שנאמר בו מצות, לאפוקי רבוכה דלא נאמר בו מצות.
דבי רבי ישמעאל תנא: מצות - כלל, חלות ורקיקין - פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט, חלות ורקיקין אין, מידי אחרינא לא.
הביטוי "מאי תלמודא" כוונתו לשאול על הדרשה: מדוע נדרש הפסוק באופן מסויים ולא "להיפך".
דוגמא:
רש"י מסכת סנהדרין דף נט עמוד ב:
מאי תלמודא - היכי משמע דשרצים ממעטי מיניה, דילמא בהמה וחיה ממעטינן מיניה ולא שרצים?
ולפעמים השאלה היא פשוטה יותר: כיצד בדיוק היא הדרשה?
דוגמא:
רש"י מסכת קידושין דף סט עמוד א :
"מאי תלמודא - היכא שמעינן מהאי קרא דבריו קיימין."
וכן בסוגייתנו מפרש רש"י: "היכי ממעט ממצות"
