הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
תנאים: "רבי יוסי"
[תנאים; כללי פסיקה]
מנחות עו ע"א
"מתני'. כל המנחות טעונות שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה. שיפה ובעיטה בחיטין, ור' יוסי אומר: בבצק,
... שיפה ובעיטה בחיטין, רבי יוסי אומר: בבצק. איבעיא להו: בבצק ולא בחיטין, או דלמא אף בבצק?
תא שמע, דתניא: שיפה ובעיטה בחיטין, רבי יוסי אומר: שיפה ובעיטה בבצק. "
במשנה יש מחלוקת בין "תנא קמא" ורבי יוסי. בגמרא מובאת בעיה כיצד לפרש את רבי יוסי, והגמרא הכריעה שרבי יוסי אומר שהבעיטה והשיפה בבצק ולא בחיטים.
רמב"ם הלכות איסורי מזבח פרק ז הלכה ה :
כל החיטים של מנחות טעונות שלש מאות שיפה, וחמש מאות בעיטה, שף אחת ובועט שתים, שף שתים ובועט שלש, נמצאו שלש שיפות וחמש בעיטות, וחוזר חלילה עד שיגמור שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה כדי שיתקלפו הרבה, ..."
משמע שהרמב"ם פוסק כתנא קמא נגד רבי יוסי.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רל
הלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו, כ"כ בה"ג בהלכות קצובות דבני מערבא שהביא שם בדף ק"ך א' וז"ל ר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי וכו' כל אלה הלכה כר' יוסי במד"א בזמן שנחלק עליו אחד אבל אי נחלקו עליו חכמים הלכה כחכמים וכו' ....
ואינך דפסקו כר"י הרי כתבו בהדיא דע"כ לא פסקו כמותו אלא משום דתניא כוותיה אף דבעלמא אית להו דאין הלכה כרבי יוסי אלא מחבירו ....
ברם חזי הוית בסמ"ג שם בדף קנ"ד ע"ד שכתב בפשיטות דדעת הרמב"ם הוא דהלכה כר"י מחביריו ושכך היתה גירסתו בפרק מי שהוציאוהו ... ואני בער לא אדע על מה אדניהם הטבעו דהא איפכא איכא לאוכוחי מכמה וכמה פסקי הרמב"ם ז"ל דבכולהו פסק כת"ק דר' יוסי כמו שתמצא לה"ה ברפ"ט מהלכות שבת ושם בפכ"ג הלכה ך' ופכ"ה הלכה י"ג ובפ"א מהלכות מ"א הלכה ח'
וכ"כ מרן בכ"מ בפ"ו מהלכות ברכות הלכה י"ג ובפכ"ה מהלכות ערכין הלכה א' כתב וידוע דהלכה כת"ק וכן בפ"ג מהלכות כלאים הלכה ז' וע"ע בפ"ב מהלכות מתנות עניים הלכה ו' ושם סוף פרק חמישי לדעת הראב"ד ג"כ ובפ"ה מהלכות תרומות הלכה כ"א ובפ"ה מהלכות שמיטה הלכה י' כתב ופסק רבינו כרבנן משום דרבים נינהו וכן בפ"ב מהלכות שאר אבות הטומאות הלכה י"ג כתב וכר"י מחבירו וכ"כ עוד בכמה דוכתי אחריני נלאיתי לכותבם
נמצא לפי זה דיפה כתב הרב יד אהרן בא"ח סי' תקע"ב שבכל ספר היד הרמב"ם פוסק דלא כר"י היכא דפליג עם סתם מתני' ע"ש ...
אמור מעתה דיפה דן יפה הורה גבר חכם בעוז הר"ב הליכות עולם במאי דכייל לן בריש שער החמישי ואמר כללא דמילתא הלכה כר"י מחבירו ולא מחביריו דיסודתו בהררי קדש המה העמודים והמכונות אשר כל בית ישראל נשענים עליהם ומה גם דמרן מהריק"א הסכים על ידו שם ופתח באלה הדברים ומ"ש כר' יוסי מחבירו אע"ג דפרק הנזכר אמרו הלכה כר' יוסי מחביריו ר' יוחנן פליג כמ"ש שם התוס' ע"כ כלומר ודעת ה"ע לפסוק כר' יוחנן ...
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רלא
הלכה כר' יוסי מחבירו, דע דלמאן דס"ל הלכה כר' יוסי אפילו מחביריו אין חילוק בין כשהחולקים עליו מפורשים בשמותם לכשאינם מפורשין וסתם ר' כוותייהו דבכולהו גווני לדידהו הלכה כר"י משום דנימוקו עמו
וכמו שנראה בהדיא בפרק שבועת העדות דף ל"ה ב' דעל מה דפליג ר"י אסתם ברייתא הוצרך שמואל לאשמועינן דאין הלכה כר"י בהא אע"ג דנימוקו עמו ע"ש בתוס' אלמא דאף נגד הסתם הלכה כוותיה למאן דאית ליה דהלכה כוותיה אפילו מחביריו וכ"ש למאן דגריס שם בשבועות הלכה כר"י ע"ש ...
מדבריו יוצא שיש 3 שיטות:
הלכה כרבי יוסי מחברו
הלכה כרבי יוסי מחבריו
הלכה כרבי יוסי אפי' נגד "סתם משנה"
הרמב"ם פוסק לפי הכלל שהלכה שהלכה כרבי יוסי רק "מחברו" – כשמוזכר שם של חכם במשנה. במשנתנו "תנא קמא" נחשב כ"סתם משנה" ולכן אין הלכה כרבי יוסי.
ויש להוסיף: בסוגייתנו הגמרא דנה בדברי רבי יוסי – ה"איבעיא" היתה על דברי רבי יוסי והגמרא פשטה מברייתא אחרת את הבעיה. לפי זה היה לכאורה צריך לפסוק כרבי יוסי כי נראה ש"סוגיה כוותיה".
לכן צריך להסביר את פסק הרמב"ם בשתי אפשרויות:
האחת: הרמב"ם יסבור שסוגייתנו לא נקראת "סוגיא כוותיה".
השניה: הרמב"ם פוסק שאין הלכה כרבי יוסי מחבריו אפילו אם "סוגיה כוותיה". כמובן שאם בגמרא נאמר במפורש [על ידי אמורא או על ידי עורך הגמרא] שהלכה כרבי יוסי – אזי הלכה כמותו נגד כל הכללים הכלליים.
