הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטויים: "אלא..."; "רב.. אמר"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות עג ע"א
"בעל מום, ואין קטן חולק ואפילו תם! ההוא מכל נפקא. והא אפיקתיה לכדרבי יוסי ברבי יהודה! אלא ההוא מוכל. רבינא אמר: אתיא מדתני לוי, דתני לוי: +במדבר י"ח+ לכל קרבנם ולכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם, כל קרבנם."
הגמרא מיישבת קושיה. על זה היא מקשה, ושוב מיישבת "אלא ההוא...". בפשטות הביטוי "אלא..." מלמד, שתרוץ זה מבטל את התרוץ הקודם, אולם יש שטוענים, כי תרוץ זה לא מבטל את התרוץ [הדרש] הקודם. לכן הם לא גורסים את המילה "אלא". ראה "מתיבתא", הערה כה, ושם, ב"השלמות להגהות וציונים", עמוד עד, שרש"י לא גרס בגמרא "אלא".
יש לשאול: האם שינוי גירסא מסוג זה נובע ממקור כ"י, שראו הפרשנים באותה תקופה, או שמא הם "משנים" את הגירסא על דעת עצמם מכח הסברא . במקורות, שברשותי לא מצאתי גירסא בכתב יד או בדפוסים שלא גורסים את המילה "אלא".
ב"דקדוקי סופרים" מובא במקום גירסתנו "אלא ההוא מוכל..." >>> "אלא מוכל אתיא...". לפי תיקון הגירסא "אלא מוכל" חייבים לגרוס את המילה "אלא" [כי לא לגמרי ברורה המשמעות בלי המילה הזו] אבל לפי גירסת הספרים "אלא ההוא מוכל..." אפשר בהחלט [מסברא] להשמיט את "אלא" ולהתחיל את התרוץ: "ההוא מוכל...".
הגמרא מביאה מקור נוסף לדין ששיירי מנחות נאכלים לכהנים - "רבינא אמר". לפיכך רבינא חולק על המקור הקודם. ב"דקדוקי סופרים" מובא "אמר רבינא כדתני לוי...", משמע שהוא מוסיף מקור ולא חולק.