הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "תנן" - "תניא"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות ע ע"א
"בעי ר' אבהו: שבולת שמרחה בכרי ושתלה, וקרא עליה שם במחובר, מהו? כיון דמרחה טבלא לה, כי קרא עליה שם קדשה לה, או דלמא כיון דשתלה פקע ליה טבלא מינה? אמרי ליה רבנן לאביי: אם כן, מצינו תרומה במחובר לקרקע, ותנן: לא מצינו תרומה במחובר לקרקע! אמר ליה: כי תניא ההיא - לענין איחיובי מיתה וחומש, דאי תליש ואכיל תלוש הוא, ואי גחין ואכיל בטלה דעתו אצל כל אדם."
"ותנן...". מציינים הפרשנים שאין משנה בש"ס [וכן לא מצינו זאת בברייתא בש"ס – ראה "מסורת הש"ס"] בנוסח של "לא מצינו תרומה במחובר לקרקע" [ראה "מתיבתא", הערה יז]. והם מסבירים, שיש מקורות שונים בש"ס בניסוחים שונים, שמהם משמע ש"לא מצינו...".
וראה, (שם, ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", הערה כה), שמביא בשם ה"חזון איש", שיש לגרוס "דתניא". כלומר, מדובר בברייתא, ובסוגייתנו מובאת ברייתא זו לראשונה ואין צורך למצוא לה מקבילה בש"ס.
ומתאים לדברי הספר "כללי התלמוד" [מודפס בסוף הש"ס] כלל קנב: "לפעמים אומר הגמרא "תנן" ואינה אלא ברייתא" [ומציין לשו"ת בנימין זאב].
