גשם של חיטין
מנחות סט ע"ב
"בעי ר' זירא: חיטין שירדו בעבים, מהו?
למאי? אי למנחות, אמאי לא?
אלא לשתי הלחם מאי? ממושבותיכם אמר רחמנא לאפוקי דחוצה לארץ דלא, אבל דעבים שפיר דמי, או דלמא ממושבותיכם דווקא, ואפילו דעבים נמי לא?
ומי איכא כי האי גוונא? אין, כדעדי טייעא נחיתא ליה רום כיזבא חיטי בתלתא פרסי".
פירש רש"י:
"שירדו בעבים - עם המטר כששתו העבים באוקיינוס בלעו ספינה מליאה חטין".
ומי איכא כי האי גוונא?
אִין!
והרי ידיעה מתאריך ו' בטבת תשס"ג:
תושבי הכפר קורונה שבצפון יוון הופתעו כאשר לפתע באמצע היום החל לרדת עליהם גשם של דגים. סוכנות הידיעות היוונית אנ"א דיווחה כי לדעת מדענים, הדגים נשאבו מאגם דואירני, במרחק של כ-15 ק"מ, על ידי סופת טורנדו. המדענים הסבירו כי התופעה אינה נדירה כלל באיזור. סופות טורנדו אקראיות שואבות ומעבירות ליבשת כמויות מים גדולות, שבדרך כלל מכילות "אוצרות" כדגים, ולעתים גם צפרדעים.
עוד על תופעה זו - כאן.
וכתב התוספות על דברי רש"י:
"וקשה לר"ת דאי מחוצה לארץ וכי הותרו לשתי הלחם בשביל שהיו בעבים מ"מ ממושבותיכם בעינן וליכא, ואי מארץ ישראל וכי נאסרין הן על ידי כך?!
אלא נראה לי דעל ידי נס ירדו בעבים כי הנהו אטמהתא דפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נט:)".
ולכאורה קשה גם על רש"י וגם על תוספות, מניין כלל לרואים שחיטין אלו מקורן בספינה או בנס, דלמא מן הגרנות סחבתן הסערה?
ודוחק להעמיד שמדובר רק בעומד ורואה (כדברי השפת אמת) הרי היה לגמרא לציין זאת.
וגם הרמב"ם סתם ופסק בהלכות תמידין ומוספין פרק ח הלכה ג:
"חטים שירדו בעבים יש בהם ספק אם אני קורא בהם ממושבותיכם או אינם ממושבותיכם לפיכך לא יביא ואם הביא כשר".
אלא שיש ליישב את דברי רש"י, שאין חשש שחיטין אלו מחו"ל, כי חזקה שבאו ממקום קרוב – מארץ ישראל. כי בכגון זה גם הרוב בא מהקרוב.
ואף על פי כן יתכן דלא קרינן בהו ממושבותיכם. כי בדומה לבעיית רבא בר רב חנן שבעמוד א' בחיטין שנקצרו וזרען בקרקע, שאפשר ששבו ונתבטלו לקרקע; גם חיטין שבעבים, כיון שנתלשו בסערה, פנים חדשות באו לכאן. ודינם כדין אכסנאי דידם – העבים עצמם, שאין להם דין מי ים אלא מי גשמים. ופקע מהם שיוכם הראשון, בדומה לזוטו של ים ושלוליתו של נהר.
