הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

דאחזיה בחילמא

מנחות סז ע"א

 
"בעי רבא...
אמר רבא: יהא רעוא דאחזיה בחילמא.
הדר אמר רבא...".

רבא סמך אפוא על החלום שיהיה אמת ויבשרו את פתרון שאלתו.
גם לקמן במסכת מנחות דף פד ע"ב; ובמסכת בכורות דף ה ע"א; ודף נו ע"א; למד רבי יוחנן הלכות מחלומות שחלם.
וגם במסכת סנהדרין דף קב ע"ב למד רב אשי הלכה ממנשה שנגלה אליו בחלום.
כמו כן במסכת יומא דף פג ע"ב מסופר על אביו של כידור שבא אליו בחלום וגילה לו דבר אמת, והזמינו ליטול את ארנקו של רבי מאיר שאכן היה מונח בבית הקברות לצד ראשו.

וקשה, הרי אמרו במסכת סנהדרין דף ל ע"א:
"הרי שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו, ובא בעל החלום ואמר לו: כך וכך הן, במקום פלוני הן, של מעשר שני הן - זה היה מעשה, ואמרו: דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין".
היחס לדברי החלומות בהלכה זו הוא כאל דברי שקר שאין חובה לחשוש להם.

אלא שכתב שם התורת חיים:
"דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. אף על גב שכיוֵן בעל החלום מני[י]ן המעות והמקום מכל מקום כיון דאין חלום בלא דברים בטלים שמא מה שאמר לו של פלוני הן של מעשר הן דברים בטלים הן וטעמא דאין חלום בלא דברים בטלים נראה לפי שכח הדמיון פועל באדם וכשרואה בחלומו דבר אמת הדמיון פועל ומוסיף דברים שקרים".
וכן הוא במגיד משנה בהלכות זכיה ומתנה פרק י הלכה ז:
"ופירוש 'לא מעלין ולא מורידין' אלא הרי הן שלו. והטעם שאע"פ שצדק הדמיון במניין ובמקום, אולי לא אמת במה שדמה של פלוני הן".
כלומר, שאמנם יש אמת בדברי החלום, וכן אמרו במסכת ברכות דף נז ע"ב: "חלום - אחד מששים לנבואה".
אלא שיתכנו בו גם דברי שקר. וכן אמרו במסכת ברכות דף נה ע"א:
"אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, כשם שאי אפשר לבר בלא תבן - כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. אמר רבי ברכיה: חלום, אף על פי שמקצתו מתקיים - כולו אינו מתקיים, מנא לן - מיוסף דכתיב (בראשית ל"ז) והנה השמש והירח וגו'. וההיא שעתא אמיה לא הות".
וכיוון שהמוציא מחברו עליו הראיה, לא ניתן לסמוך על החלום. לא בעניני ממונות וגם לא בענייני איסור והיתר, כי אין בכח החלום להוציא את המעות מחזקת חולין.

מסופר על הגר"א שלא רצה שיתגלה אליו מגיד בחלום, כמו שנגלה לב"י למשל. אלא רצה להשיג את תורתו ביגיעתו בלבד.
וקשה, הרי מצינו כאן שרבא דוקא התפלל שיבא בעל החלום ויגלה לו את ספקו.
וי"ל שזה מה שממשיכה הגמרא: "הדר אמר רבא...". הדר פירושו חזר, שחזר בו רבא מתקוותו לחלום, ופשט את ספיקו בסברתו בלבד.