הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: הלכה כבתראי; הלכה כרבי יוסי
[ביאור מונחי הקישור בגמרא; כללי פסיקה]
מנחות סז ע"א-ע"ב
"הדר אמר רבא, מאן דאמר: מירוח העובד כוכבים פוטר, גלגול העובד כוכבים פוטר, מאן דאמר: מירוח העובד כוכבים אינו פוטר, גלגול העובד כוכבים אינו פוטר. איתיביה רב פפא לרבא: עובד כוכבים שהפריש פטר חמור וחלה - מודיעים אותו שהוא פטור, וחלתו נאכלת לזרים, ופטר חמור גוזז ועובד בו; הא תרומתו אסורה, והא האי תנא דאמר: מירוח העובד כוכבים אינו פוטר, וגלגול עובד כוכבים פוטר! ועוד איתיביה רבינא לרבא: חלת עובד כוכבים בארץ ותרומתו בחוצה לארץ - מודיעין אותו שהוא פטור, חלתו נאכלת לזרים, ותרומתו אינה מדמעת; הא תרומתו בארץ - אסורה ומדמעת, והא האי תנא דאמר: מירוח העובד כוכבים אינו פוטר, גלגול העובד כוכבים פוטר! מדרבנן, גזירה משום בעלי כיסים.
אי הכי, אפי' חלה נמי! אפשר דאפי לה פחות מחמשת רבעים קמח ועוד. תרומה נמי אפשר דעביד לה כדר' אושעיא! דאמר רבי אושעיא: מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה, כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר; אי נמי, דעייל לה דרך גגות ודרך קרפיפות! התם בפרהסיא זילא ביה מילתא, הכא בצינעא לא זילא ביה מילתא".
כללי פסיקה שמובאים על סמך סוגייתנו:
1.
כסף משנה הלכות תרומות פרק א הלכה יא:
... ודע דבמנחות פרק רבי ישמעאל (מנחות דף ס"ו:) אמרינן מירוח העכו"ם אי פוטר תנאי היא דתניא תורמין משל ישראל על של ישראל ומשל עכו"ם על של עכו"ם ומשל כותיים על של כותיים ומשל כל על של כל דברי רבי מאיר ורבי יהודה רבי יוסי ורבי שמעון אומרין תורמין משל ישראל על של ישראל ומשל עכו"ם על של כותיים ומשל כותיים על של עכו"ם אבל לא משל ישראל על של עכו"ם ושל כותיים ולא משל עכו"ם ושל כותיים על של ישראל (עוד שם דף ס"ז)
בעי רבא גלגול העכו"ם מאי וכו' הדר אמר רבא מ"ד מירוח העכו"ם פוטר גלגול העכו"ם פוטר מ"ד מירוח העכו"ם אינו פוטר גלגול העכו"ם אינו פוטר. איתיביה רב פפא [לרבא] עכו"ם שהפריש פטר חמור וכו'
ועוד איתיביה רבינא לרבא חלת העכו"ם בארץ וכו' והא האי תנא דאמר מירוח העכו"ם אינו פוטר גלגול העכו"ם פוטר מדרבנן גזירה משום בעלי כיסין.
... ומשמע לרבינו דלענין הלכה אין לנו לחייב מירוח עכו"ם היכא שהיו של העכו"ם משום דרב פפא ורבינא פליגי עליה דרבא ולית להו גזירת בעלי כיסים והלכה כוותייהו דבתראי נינהו
ה"כסף משנה" מסביר שהרמב"ם לא פוסק כרבא, מפני שרב פפא ורבינא הקשו עליו. ושניהם נחשבים "בתראי" לעומת רבא, ולכן הלכה כמותם. ומובא ב"מתיבתא", ילקוט ביאורים", עמוד ס, סעיף ב.
2.
... ומצאתי שכתב ריב"א בתשובה ונטה לומר דהלכה כרבא דחייב משום גזירת בעלי כיסין אלא שבזה יש להסתפק אי גזירה דבעלי כיסין שייכא היכא שהיה מתחלתו של עכו"ם ומירחו עכו"ם דשמא לא נגזרה אלא היכא שהיה מתחלתו של ישראל ומכרו לעכו"ם ומרחו עכו"ם דומיא דבעלי כיסין אבל היכא שלא היה מתחלתו של ישראל פטור לגמרי
הוא מביא מי שפוסק דווקא כרבא!
2.1
ומדוע הלכה כרבא נגד רב פפא ורבינא?
2.2
יש לומר, שמהניסוח "איתיביה רב פפא לרבא" משמע שרב פפא הקשה לרבא בפניו, ובמקרה כזה מסכימים רוב הפרשנים שהלכה תהיה כרבא נגד תלמידו - רב פפא!
2.3
ומהלשון: "ועוד איתיביה רבינא לרבא" משמע שמדובר ברבינא הקדמון שחי בימי רבא [ואולי היה רבינא נוסף שחי לפני רבא], וכנראה שלא היה גדול וחשוב מרבא, ולכן הלכה כרבא נגד רבינא הזה
2.3.1
ואפילו שיוצא שרבא חולק על רבים - רב פפא ורבינא - הלכה תהיה כרבא שהיה יותר חשוב ["מאריה דגמרא"].
ולפי המסקנא דפרק רבי ישמעאל דמוקי לה משום בעלי כיסין ההוא דחלת עכו"ם מיתוקמא כשהיה מתחלתו של ישראל ומכרו ומירחו
3.
ממשיך ה"כסף משנה":
...ובסוף דבריו כתב ולענין מירוח העכו"ם נראה בעיני דהלכה כרבי יוסי לגבי ר"מ ורבי יהודה דר"י ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי וכל שכן לגבי ר"מ ואע"פ שאסרתי אפילו כשהיה מתחלתו של עכו"ם משום בעלי כיסין אם היה מנהג בא"י שלא להחמיר לא היה בידי לבטל המנהג כי מנהג אבותיהם בידיהם והייתי תולה ...
משמע מדבריו כלל הלכתי בין תנאים, שהלכה כרבי יוסי מול רבי יהודה ומול רבי מאיר, ומשמע מדבריו שהלכה כרבי יוסי גם נגד שניהם יחדיו [למרות שהם רבים].
