דבקות משפחות זו בזו
קידושין עב ע"א
"שוניא וגוביא וציצורא - תכילתא דחביל ימא. אמר רב פפא: והאידנא איערבי בהו כותאי. ולא היא, איתתא הוא דבעא מינייהו ולא יהבו ליה".
הכיצד שיקר רב פפא והוציא שם רע, רק משום שלא נתנו לו אשה?
אלא שאמרו לעיל במסכת קידושין דף עא ע"ב:
"אמר ר' יהושע בן לוי: אם ראית שתי משפחות המתגרות זו בזו, שמץ פסול יש באחת מהן, ואין מניחין אותה לידבק בחברתה".
והבין מכך רב פפא שיש בהם פסול, שכן ידע בעצמו שמיוחס הוא.
על כך אומרת הגמרא "ולא היא", שלא אמרו 'פסול ממש' אלא שמץ פסול. וכמו שמצינו במסכת כתובות דף סב ע"ב:
"רבי איעסק ליה לבריה בי רבי חייא, כי מטא למיכתב כתובה נח נפשה דרביתא. אמר רבי: ח"ו פסולא איכא? יתיבו ועיינו במשפחות, רבי אתי משפטיה בן אביטל, ורבי חייא אתי משמעי אחי דוד".
גם רבי כרב פפא היה סבור שביטול השידוך היה מחמת פסול. עד שנודע לו לבסוף שדי בכדי לבטל את השידוך שמעלת המשפחות לא תהיה שווה. וזה פירוש שמץ פסול.
