תִּסְפָּר-לָךְ – הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם
מנחות סה ע"ב
"רבי אליעזר אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר (דברים טז, ט) תִּסְפָּר-לָךְ – ספירה תלויה בבית דין, שהם יודעים לְחַדֵּשׁ. ממחרת השבת - מחרת יום טוב, יצאת שבת בראשית שספירתה בכל אדם".
פירש רש"י:
"תספר לך - משמע לך תהא מסורה הספירה.
ספירה תלויה בבית דין - שבית דין קובעין המועדות וצריך לשאל אימתי חל יום טוב ראשון של פסח שמתחיל למנות הספירה ממחרת".
ועדיין הדרשה אינה מבוארת.
מדוע אם כל אדם מישראל סופר אין זה במשמעות תִּסְפָּר-לָךְ?
כיצד במילה לָךְ מבואר שמדובר דוקא בבית דין הקובעין את המועדות?
אלא שדרשה זו מבוססת על הדרשה בפסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ה - החדש הזה יג:
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם (שמות יב, ב), מָסוּר הוא לכם.
א"ר יהושע בן לוי למלך שהיה לו אורלוגין {שעון}, וכיון שעמד בנו מסר לו אורולוגין שלו.
א"ר יוסה בר' חנינה למלך שהיה לו שומירה, וכיון שעמד בנו מסר לו שומירה שלו.
א"ר אחא למלך שהיתה לו טבעת, וכיון שעמד בנו מסר לו את טבעתו.
א"ר יצחק למלך שהיו לו אוצרות הרבה והיה מפתח לכל אחד ואחד, וכיון שעמד בנו מסר לו את המפתחות.
א"ר חייא בר אבא לנגר שהיו לו כלי אומנות, וכיון שעמד בנו מסר לו כלי אומנותו.
ורבנין אמרין לרופא שהיה לו נרתיק של רפואות, וכיון שעמד בנו מסר לו את נרתיקו".
ובמדרש תנחומא (בובר) פרשת בא סימן יב:
"ר' יהושע בן לוי אמר למה הדבר דומה למלך שהיה לו, אורלוגין והיה מביט בה, והיה יודע איזו שעה של יום, לא עשה אלא כוון שעמד בנו על פרקו, אמר לו בני עד עכשיו אורלוגין זה היה בידי, מעכשיו מסור הוא לך. כך הקדוש ברוך הוא היה מקדש חדשים ומעבר שנים, כיון שעמדו ישראל, אמר להם עד עכשיו חשבונן של חדשים ושל שנים בידי מכאן ואילך הרי הן מסורין לכם, שנאמר החודש הזה לכם".
ומרומז במסכת ראש השנה דף כב ע"א:
"החדש הזה לכם... ורבנן: עדות זו תהא מסורה לכם".
מעתה מבואר שכך גם משמעות דרשת הפסוק תִּסְפָּר-לָךְ – שעצם קביעת הספירה תהיה ביד אותם הסופרים, ובכלל זה קביעת עיתויה בעיבור החודש, כמשמעות הפסוק החדש הזה לכם.
