הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "אמרה תורה"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות סה ע"ב
"... רבי יהושע אומר, אמרה תורה: מנה ימים וקדש חדש, מנה ימים וקדש עצרת, מה חדש סמוך לביאתו ניכר, אף עצרת סמוך לביאתו ניכרת, וא"ת: עצרת לעולם אחר השבת, היאך תהא ניכרת משלפניה.
רבי ישמעאל אומר, אמרה תורה: הבא עומר בפסח ושתי הלחם בעצרת, מה להלן רגל ותחלת רגל, אף כאן רגל ותחלת רגל. רבי יהודה בן בתירא אומר: ... "
יד מלאכי כללי התלמוד כלל סד:
אמרה תורה, לא שייך למימר אלא בדבר שהצדוקים מודים בו וכשאומר מפני מה אמרה תורה הוא דבר שאין הצדוקים מודים בו, כן כתבו התוס' בפ"ו דמנחות [דף] ס"ה ב' ד"ה מה חדש ועיין פ"ב דחגיגה [דף] י"ז ב' ד"ה אמרה תורה, והר"ב קנאת סופרים בדף ב' ע"א אסברה לן זה החילוק
דהיכא דקאמר תלמודא בניחותא דייק בלישניה טפי מהיכא דנעשה כשואל וקאמר בלשון בעיא מפני מה וכו' ע"ש עד ואגב ארחין כמזכיר אל המעיין אמינא ליה דבעל יבין שמועה אגב שטפיה לא דק בכללא שהביא בענין זה בסי' תקכ"א דכתב דהא דאמרינן דלא שייך למימר מפני מה אמרה תורה אלא בדבר שהצדוקים מודים בו היינו כשאומר מפני מה אמרה תורה אבל כשאומר אמרה תורה בלא מפני מה היינו אף שאין צדוקים מודים בו ע"כ ובמחילה ממנו עינו הטעתו דאיפכא כתבו תוס' ז"ל עכ"ל.
וכן יש לתמוה על מוהר"י חאגיז שבספר תחלת חכמה ח"א כלל י"ט כתב גם הוא בשם התוס' כדברי היבין שמועה ואחריהם נמשך גם בעל ארעא דרבנן סי' שמ"ז וכפי הנראה העתיקו ממנו הדברים בלי חיקור דין:
מהקטע הנ"ל ניתן ללמוד לסוגייתנו שהדרשות של רבי יהושע ושל רבי ישמעאל מקובלים גם על הצדוקים, ולכן יש בהם תשובה כנגדם...
אולם עדיין נשאלת השאלה האם רבי יהושע ורבי ישמעאל הם שאמרו את הביטוי "אמרה תורה", או שרבי יהודה הנשיא "ערך" את דבריהם. אצל התנאים נראה לומר שהציטוטים הכוללים ביטויי פתיחה [בעלי "משמעות"] נאמרו על ידי התנאים עצמם.
