הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כרבי אליעזר בן יעקב
[תנאים; כללי פסיקה]
מנחות סא ע"א
"מתני'. אלו טעונות תנופה ואין טעונות הגשה: לוג שמן של מצורע ואשמו, והבכורים כדברי רבי אליעזר בן יעקב, ואימורי שלמי יחיד וחזה ושוק שלהן, אחד אנשים ואחד נשים, בישראל ולא באחרים, שתי הלחם ושני כבשי עצרת. כיצד הוא עושה? נותן שתי הלחם על גבי שני כבשים ומניח שתי ידיו למטה, מוליך ומביא מעלה ומוריד, שנאמר: +שמות כ"ט+ אשר הונף ואשר הורם. תנופה היתה במזרח, והגשה במערב .
... ולימא נמי: כדברי ר' יהודה!
דתניא, רבי יהודה אומר: +דברים כ"ו+ והנחתו - זו תנופה,
אתה אומר: זו תנופה, או אינו אלא הנחה?
כשהוא אומר והניחו - הרי הנחה אמור,
הא מה אני מקיים והנחתו? זו תנופה!
אמר רבא: הואיל ופתח בו הכתוב תחלה.
רב נחמן בר יצחק אמר: הואיל ורב גבריה
1.
הביטוי "כדברי רבי..." 7 מופעים במשניות.
2.
לגבי "מעמדו" וזיהויו של רבי אליעזר בן יעקב:
3..
אטלס עץ חיים
רב אליעזר בן יעקב א' - תנא בדור הראשון, שראה בעיניו את הבית ותיארו ועל לשכה אחת אמר "שכחתי מה היתה משמשת" (מידות פ"ב מ"ה).
גם הרמב"ם בהקדמתו מונה אותו בדור שראו החורבן.
הוא כתב את מסכת מדות ( יומא ט"ו ע"א).
בן עזאי מצא מגילת יוחסין ובה כתוב "משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי" (יבמות מ"ט ע"ב וברש"י שם "בכל מקום שנזכר הלכה כמותו")
3.1
רש"י מסכת יבמות דף מט עמוד ב
משנת רבי אליעזר ב"י קב ונקי - קב מדה קטנה כלומר במקומות מועטים הוא נזכר במשנה [או בברייתא].
ונקי - בכל מקום שנזכר הלכה כמותו.
3.1.1
על סמך הנ"ל נקבע אצל הפרשנים כעיקרון שבכל מקום הלכה כרבי אליעזר בן יעקב.
ר' אלעאי (אבי ר' יהודה בר אלעאי) קיבל ממנו (פסחים ל"ט ע"א).
3.2
המשך "אטלס עץ חיים":
רבי אליעזר בן יעקב ב' - תנא בדור הרביעי מתלמידי ר"ע (ירו' חגיגה פ"ג ה"א). נמנה שישי מבין שבעת תלמידי ר"ע המוזכרים שם. מסר בשם רבי פנחס בן יאיר חתנו של רבי שמעון בר יוחאי (מד' תהלים ספל"ב).
נמנה עם חכמי אושא שנתכנסו אחר מרד בר כוכבא (שהש"ר פ"ב ה').
מצינו שחלק עם ר"מ (ר"ה דף ד' ע"ב), ולפי פרש"י (יבמות דף צ"ג א' - ד"ה ורב) קיבל ממנו רבי מאיר.
4.
על רבי אליעזר בן יעקב ראה עוד בהרחבה אצל "סדר הדורות", כרך ב, עמודים קז ואילך.
5.
לא ברור מיהו רבי אליעזר בן יעקב שמוזכר במשנתנו.
6.
הגמרא שואלת על המשנה, הרי הדין בביכורים שצריך תנופה מתאים גם לשיטת רבי יהודה [בברייתא], ומדוע המשנה ציינה דווקא את רבי אליעזר בן יעקב?
7.
עונה הגמרא שני תרוצים:
7.1
רבא עונה: דרשתו של רבי אליעזר היא מפסוק מוקדם לפסוק שבדרשת רבי יהודה.
7.2
רב נחמן בר יצחק [תלמידו של רבא] עונה: "הואיל ורב גבריה" – רש"י: "שהוא חכם ביותר, דקיימא לן [עירובין דף סב עמוד ב] משנת רבי אליעזר קב ונקי".
8.
אפשר לומר אולי, שלפי רבא יתכן שמדובר ברבי אליעזר בן יעקב ב' שהיה בדורו של רבי יהודה [שניהם מתלמידי רבי עקיבא], ולכן "העדפתו" היא רק מפני הפסוק שבדרשתו.
8.1
ולפי רב נחמן בר יצחק - ולפי רש"י - ברור שמדובר ברבי אליעזר בן יעקב א' שהיה קדום מאד לרבי יהודה ושאר תלמידי רבי עקיבא.
9.
ראה גם מה שכתבנו בהרחבה על מסכת גיטין דף סז.
10.
ראה גם לגבי סוגיה אחרת:
כסף משנה הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה יח:
מזבח שנפגם מבניינו וכו'. בפרק קמא דחולין דף י"ח) אמרינן דפגימת המזבח כדי שתחגור בה צפורן מיתיבי כמה פגימת המזבח רשב"י אומר טפח ראב"י אומר כזית ל"ק הא בסידא הא באבנא ופירש"י באבנא כל דהו דכתיב אבנים שלימות
ופסק רבינו כרשב"י משום דמאריה דגמרא הוא טפי מראב"י ואע"ג דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי אפשר דה"מ במשנה אבל לא בברייתא:
ה"כסף משנה" מסביר שהרמב"ם [בסוגיה במסכת חולין דף יח] פוסק כרשב"י.
10.1
והוא מקשה, שהרי צריך לפסוק כרבי אליעזר בן יעקב על פי הכלל ש"משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי"!
10.2
והוא עונה, שבכל זאת הלכה כרשב"י כי הוא נחשב "מאריה דגמרא" [כנראה: מופיע בש"ס מספר פעמים רב יותר].
10.2.1
וראה על כך:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רג:
הרשב"י, הוא מאריה דגמרא טפי מראב"י והלכה כוותיה לגבי ראב"י, כ"מ סוף פ"ב מהלכות בית הבחירה וכתב מהר"ר צבי בסי' י' דהדין עמו שהרי פי' רש"י דקב ונקי ר"ל שלא לימד הרבה כשאר חביריו ע"כ:
10.3
וה"כסף משנה" מנסה ליישב בין שני הכללים ואומר, שהכלל שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב בכל מקום הוא דווקא במשנה ולא בברייתא, ובסוגייה - במסכת חולין דף יח - מדובר בברייתא ולכן הלכה כרשב"י.
10.4
נראה יותר סביר שה"כסף משנה" מתבסס על כך שמדובר ב"רבי אליעזר בן יעקב" א'.
11.
על האמור לעיל בסעיף 10.2 יש מקשים ["ילקוט ביאורים", על חולין דף יח, הערה מג], שהרי במסכת מנחות דף סא עמוד ב אומרת הגמרא על רבי אליעזר בן יעקב שהוא "רב גובריה" ולכן הלכה כמותו נגד רבי יהודה, והרי הכלל הוא שהלכה כרבי יהודה נגד רשב"י, אם כן, קל וחומר שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב נגד רשב"י, ומדוע הרמב"ם [בחולין, שם] פסק כרשב"י?
11.1
ואפשר ליישב, שהרי בסוגייתנו – מנחות דף סא – מובא תרוץ נוסף - של רב נחמן בר יצחק, ויתכן שלפיו לא תקף הכלל שרבי אליעזר בן יעקב נחשב "רב גובריה".
11.2
יישוב אחר: יש אומרים שבסוגייתנו הרי מהמשנה [שהיא "סתם משנה"] משמע כדברי רבי אליעזר בן יעקב ולכן הלכה כמותו.
12.
ובכלל יש לבדוק מה ההבדל בין המושג "רב גובריה" למושג "מאריה דגמרא"?
13.
ונראה להסביר, שהביטוי "רב גובריה" מלמד שכבר בזמן התנאים – בבית המדרש – חכמים הכירו בגדולתו של רבי אליעזר בן יעקב עד כדי כך שהם כינוהו "רב גובריה".
ואילו הביטוי "מאריה דגמרא" נקבע על ידי "עורך הגמרא" שנתן לאותו חכם את התואר הנ"ל ובכך מכריע שיש לפסוק כמותו.
13.1
הערה:
הביטוי "מאריה דגמרא" - 0 מופעים בש"ס [10 מופעים אצל ה"כסף משנה" על הרמב"ם;
הביטוי "רב גובריה"/"רב גבריה" - 5 מופעים בש"ס [מתוכם - 1 - לא ברור כלפי מי; לגבי משה רבנו - מופע יחידאי; לגבי שמואל - 2 מופעים; לגבי רבי אליעזר בן יעקב - מופע יחידאי]
