טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

וכן לולב – תמר מצוי

"אמר רבי יוסי בר רב אבין: זאת אומרת שירי מצוה מעכבים את הפורענות, דהא תנופה שירי מצוה היא, ועוצרת רוחות רעות וטללים רעים. אמר רבה: וכן לולב. רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה ומחוי הכי, ואמר: גירא בעינא דשטנא. ולאו מילתא היא, משום דאתי לאתגרויי ביה וכו'" (מנחות, סב ע"א). 

פירוש: אמר רבי יוסי בר רב אבין: זאת אומרת כי מעלת שירי (נספח, טפלי) מצוה, וכגון ההנפה שאינה עיקר מצות הקרבן (שהרי הקרבן מכפר אף אם לא נעשתה בו הנפה), שהם מעכבים (מונעים) את הפורענות מלבוא, דהא [שהרי] התנופה שירי מצוה היא, והרי היא עוצרת רוחות רעות וטללים רעים מלבוא לעולם. אמר רבה: וכן צריך להוליך ולהביא לארבע רוחות השמים ולהעלות מעלה ולהוריד מטה את הלולב בחג הסוכות. ונמסר כי רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה ומחוי הכי ואמר [היה מוליך אותו ומביא אותו, את הלולב, ומראה כך ואומר]: יורה אני גירא בעינא דשטנא [חץ בעינו של השטן]. ומעירים: ולאו מילתא[ולא דבר, עשייה] ראויה היא, משום דאתי [שבכך יבוא] השטן לאתגרויי ביה [להתגרות בו]" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: תמר מצוי   שם באנגלית: Date Palm    שם מדעי: Phoenix dactylifera


נושא מרכזי לעיון: מהי צורת הלולב?

לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.

במאמר "צייר חרותא" כבר עסקתי בתיאור מבנה הלולב וההוכחות לכך. נראה לי לי שמסוגייתנו ניתן להסיק באופן חד משמעי שהלולב הוא כפת הדקל כאשר היא עדיין סגורה וכפי שאנו נוהגים ליטול לולב היום. דברי רב אחא בר יעקב "גירא בעינא דשטנא" מצביעים על כך שבעת נענוע הלולב הוא התייחס ללולב כעין חץ הנורה לעבר עיני השטן. החץ מחודד בראשו ואינו נראה כעלה דקל הפרוש כעין נוצה.




4 המינים מתוך פסיפס ביהכ"נ בחמת טבריה (סוף המאה ה – 3 תחילת ה – 4 לספירה).
ניתן לראות כאן שהלולב הוא העלה הסגור.


 

דקל מפסיפס בית הכנסת במעון - המאה 5-6 לספירה
ראש העץ חסר אך ניתן לראות את העלים המסתעפים
 
  

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.