הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "חדא ועוד"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות נט ע"ב

"בעא רבה בר רב הונא מרבי יוחנן: נתן עליה לבונה שחוקה, מהו? משום דאפשר ללקטה, והא לא אפשר ללקטה, או דילמא משום דלא מיבלעא. והא נמי לא מיבלעא?
תא שמע: ולבונה ילקטנה. דלמא חדא ועוד קאמר, חדא, דלא מיבלעא, ועוד, ילקטנה.
תא שמע: מכשיר אני בלבונה שאפשר ללוקטה. הכא נמי חדא ועוד קא אמר. "

הגמרא ניסתה לפתור את הבעיה של רבה בר רב הונא מהמשנה ומהברייתא על ידי דיוק ממה שכתוב. דחתה הגמרא ואמרה שהמשנה והברייתא ציינו רק נימוק אחד מתוך 2 אפשריים. תרוץ כזה נקרא "חדא ועוד קאמר".

יד מלאכי כללי התלמוד כלל רעז

חדא ועוד קאמר, הדרך הוא שאינו אומר כן אלא על מתניתין או ברייתא

ומצאתי מחודש בפרק במה מדליקין דף כ"ו א' דקאמר הכי על דברי אמורא דעלה דתניא שם ר' שמעון בן אלעזר אומר אין מדליקין בצרי קבעי תלמודא מאי טעמא ומהדר רבא מתוך שריחו נודף גזירה שמא יסתפק ממנו וא"ל אביי לימא מר מפני שהוא עף ומשני חדא ועוד קאמר חדא מפני שהוא עף ועוד גזירה שמא יסתפק ממנו ע"כ הרי דאף באמורא מצינו כן והוא חידוש גדול דהא קי"ל דדרך האמורא לפרש:

כלומר, הסבר כזה של "חדא ועוד קאמר", דהיינו שהתנא מזכיר רק אפשרות אחת מבין שתי אפשרויות נאמר רק על דברי תנאים ולא על דברי אמוראים.
וזה מתאים לכלל היסודי שדרכם של התנאים לקצר, אולם האמוראים חייבים לפרט את דבריהם, ולכן אם אמורא אמר נימוק אחד יש לדייק, שהתכוון בפירוש דווקא לנימוק זה ולא לנימוק אחר.

אמנם ה"יד מלאכי" מוכיח, שלעיתים הביטוי הנ"ל שייך גם ביחס לאמוראים.

בכל מקרה חשוב להדגיש, שהביטוי "חדא ועוד" משמעו ששני הנימוקים מסכימים זה עם זה ואין מחלוקת ביניהם.

כמו כן יש אומרים [בספר "דברי סופרים", ערך "חדא ועוד קאמר", כרך ב, עמוד כ] שמשמעות הביטוי הנ"ל הוא שדווקא הטעם המפורש הוא אינו עיקר ההסבר [ודומה לעיקרון של "חיסורי מחסרא" – "דברי סופרים", שם].