הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רבי יוחנן ורבי אלעזר

[אמוראים; כללי פסיקה]

מנחות נח ע"א

"איתמר: המעלה מכולם על גבי הכבש - רבי יוחנן אמר: חייב, רבי אלעזר אמר: פטור. ר' יוחנן אמר חייב, דתניא: המזבח - אין לי אלא מזבח, כבש מנין? תלמוד לומר: +ויקרא ב'+ ואל המזבח לא יעלו לרצון. ור' אלעזר אמר פטור, מ"ט? דאמר קרא: +ויקרא ב'+ שאור ודבש... קרבן ראשית תקריבו אותם, אותם הוא דרבי לך כבש כמזבח, אבל מידי אחרינא לא."

כל רבי אלעזר "סתם" במשנה הוא רבי אלעזר בן שמוע, וכל ר' אלעזר "סתם" בגמרא הוא ר' אלעזר בן פדת, תלמידו של ר' יוחנן [ רש"י יבמות עב עמוד ב ד"ה ראיתי..."] ר' אלעזר כשהיה בבבל שימש את רב ושמואל [חולין קיא עמוד ב].

הליכות עולם שער חמישי פרק ב

רב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן.
שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן.
רבי יוחנן וחזקיה הלכה כחזקיה משום דרבו דרבי יוחנן הוה.
רבי יוחנן ורבי ינאי הלכה כרבי ינאי משום דרבו דרבי יוחנן גם כן הוה.
רבי יוחנן ורבי אלעזר הלכה כרבי יוחנן.
רב הונא ורב הלכה כרב.
רב הונא ורב חסדא הלכה כרב הונא דרבו דרב חסדא הוה.
רב אשי ורב כהנא הלכה כרב כהנא.
רב הונא ורב נחמן הלכה כרב נחמן בדיני וכרב הונא באיסורי.
וכן רב נחמן ורב ששת הלכה כרב ששת באיסורי וכרב נחמן בדיני.
...
רב אשי ורבינא הלכה כרב אשי:

כל היכא דפליגי רב ושמואל הלכה כרב באיסורי וכשמואל בדיני לבר מתלת ...

על פי כללי הפסיקה לעיל של ה"הליכות עולם" יוצא שהלכה כרבי יוחנן נגד רבי אלעזר.

בסוגייתנו פוסק רמב"ם, הלכות איסורי מזבח, פרק ה הלכה ד:

כיצד המעלה מבשר חטא' ואשם או מבשר קדשים קלים או משיירי המנחות או ממותר העומר או מחטאת העוף או מלחם הפנים ושתי הלחם או מלוג שמן של מצורע המעלה כזית מאחת מאלו בחמץ או בדבש בין למזבח בין לכבש לוקה, אף ע"פ שאין כל אלו ראויין להקטרה הואיל והן קרויין קרבן חייב עליהן שנאמר קרבן ראשית תקריבו אותם לי"י וגו'.

רמב"ם, הלכות איסורי מזבח, פרק ה הלכה ה:

וכן אסור להקטיר על המזבח דבר מכל דברים אלו שאינן ראויין להקטרה, כגון בשר חטאות ואשמות ושירי מנחות וכיוצא בהן מפי השמועה למדו שכל דבר שמקצתו לאישים הרי שאריתו בבל תקטירו.

נחלקו הפרשנים כמי פוסק הרמב"ם. יש שמשתדלים להראות שהרמב"ם פוסק כרבי יוחנן, כנראה בגלל הכלל לעיל שבמחלוקת בין רבי יוחנן ורבי אלעזר – הלכה כרבי יוחנן. ויש שטוענים שהרמב"ם בסוגייתנו פוסק כרבי אלעזר, והם מנמקים את דעתם בעובדה שסוגיה במסכת זבחים [דף עז עמוד א, בתוס' שם, ד"ה "ורבנן..."] "הולכת" לפי רבי אלעזר בסוגייתנו. מסקנתם מתאימה לכלל הכללי שאם סוגיה מסויימת בש"ס מתאימה לפי אחת הדעות [בסוגיה אחרת] – "סוגיא כוותיה" – הלכה כאותה דעה.

את פירוט השיטות בסוגייתנו – כמי ההלכה – ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים קכח-קכט.