הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

איכא דאמרי; אף אנן נמי תנינא

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות נז ע"א

"אמר רבא: ואם נצלה בו כגרוגרת מצד אחד במקום אחד - חייב. א"ל רבינא לרב אשי: במקום אחד אין, בשנים או ג' מקומות לא, והתנן: הקודח כל שהוא - חייב; היכי דמי? אילימא במקום אחד כל שהוא, למאי חזי? אלא לאו בשנים או שלשה מקומות דחזו לצירוף! לא, לעולם במקום אחד, דחזו לבבא דאקלידא.
ואיכא דאמרי, אמר רבא: אפילו בשנים וג' מקומות. אמר ליה רבינא לרב אשי, אף אנן נמי תנינא: הקודח כל שהוא - חייב; היכי דמי? אילימא במקום אחד כל שהוא, למאי חזי? אלא לאו בשנים ושלשה מקומות דחזי לצירוף! לא, לעולם במקום אחד, דחזו לבבא דאקלידא. "

1.
בגמרא מובאות 2 נוסחאות אודות הדיון בסוגיה.

2.
בכל אחת מהנוסחאות מדובר על דברי רבא; על "תגובת" רבינא לדברי רבא בפני רב אשי, ועל דחיית הערת רבינא על ידי רב אשי.

3.
בשתי הנוסחאות רב אשי מסביר שבמשנה בשבת לגבי הקודח מדובר שהחור ראוי "לבבא דאקלידא" – להכניס בו את חוד ראשו של המפתח.

4.
בנוסחה הראשונה המשנה במסכת שבת הובאה לצורך קושיה [ורב אשי דחה את הקושיה], ואילו לפי הנוסחה השניה המשנה הובאה לצורך הוכחה [ורב אשי דחה את ההוכחה].

5.
ברמב"ם נפסק, הלכות שבת פרק י הלכה טז:

המכה בפטיש הכאה אחת חייב, וכל העושה דבר שהוא גמר מלאכה הרי זה תולדת מכה בפטיש ס וחייב, כיצד המנפח בכלי זכוכית והצר בכלי צורה אפילו מקצת הצורה והמגרד כל שהוא והעושה נקב כל שהוא בין בעץ בין בבנין בין במתכת בין בכלים הרי זה תולדת מכה בפטיש וחייב, וכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אין חייבין על עשייתו.

בפשטות הרמב"ם פוסק כרב אשי.

6.
רמב"ם הלכות שבת פרק ט:

הניח בשר על גבי גחלים אם נצלה בו כגרוגרת אפי' בשנים ושלשה מקומות חייב, לא נצלה בו כגרוגרת אבל נתבשל כולו חצי בישול חייב, נתבשל חצי בישול מצד אחד פטור, עד שיהפך בו ויתבשל חצי בישול משני צדדיו, שכח והדביק פת בתנור בשבת ונזכר מותר לו לרדותה קודם שתאפה ויבוא לידי מלאכה.

השגת הראב"ד:
אבל נתבשל כולו חצי בישול. א"א חצי בישול פי' כמאכל בן דרוסאי.+

משמע מהרמב"ם שהוא פוסק כנוסחה השניה. וכך הוא פוסק, בדרך כלל, בש"ס כ"לישנא בתרא" וכ"איכא דאמרי".

7.
הסבר נוסף לכך שכאן הלכה כ"איכא דאמרי" - בגלל השימוש בביטוי "אף אנן נמי תניא". כאשר הביטוי מוזכר אחרי דיון בדברי האמורא שהוזכר קודם - משמע מכך שזוהי ההלכה [בית אהרן, כרך י, עמוד קתנו]