הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "אלא לעולם כדקאמרינן מעיקרא"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות נו ע"א
"דתניא, רבי אחייה אומר: +ויקרא א'+ ושחט אותו על ירך המזבח צפונה - מה ת"ל? לפי שמצינו במקבל שעומד בצפון ומקבל בצפון, ואם עמד בדרום וקיבל בצפון פסול, יכול אף זה כן? ת"ל: אותו, אותו בצפון ולא השוחט צריך להיות עומד בצפון! אלא, אותו בצפון ואין בן עוף בצפון, סלקא דעתך אמינא ליתי בק"ו מבן צאן, ומה בן צאן שלא קבע לו כהן קבע לו צפון, בן עוף שקבע לו כהן אינו דין שנקבע לו צפון... מכולהו נמי שכן קדשי קדשים! אלא לעולם כדקאמרינן מעיקרא: אותו בצפון ואין השוחט בצפון, ודקא קשיא לך מדר' אחייה נפקא! דר' אחייה לאו למעוטי שוחט בצפון הוא דאתא, אלא הכי קאמר: אין השוחט בצפון אבל מקבל בצפון. מקבל מלקח ולקח נפקא! לקח ולקח לא משמע ליה. ".
בביטוי "אלא לעולם כדקאמרינן מעיקרא" יש כמה ביטויים פנימיים שמורים שמדובר בחזרה מהסבר קודם וקביעה הלכתית. הביטוי "אלא" והביטוי "לעולם".
וכן פסק הרמב"ם, הלכות פסולי המוקדשין פרק א, שאין השוחט עצמו חייב לעמוד בצפון.
היה עומד בדרום והושיט ידו לצפון ושחט שחיטתו כשירה.
