הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "ואמרי לה" "כדי"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות נה ע"ב

"מתיב רב אדא בר אהבה, ואמרי לה כדי: וכלל ופרט המרוחקין זה מזה אין דנין אותן בכלל ופרט? והתניא: +ויקרא ד'+ ושחט אותו במקום אשר ישחט העולה לפני ה' חטאת הוא - היכן עולה נשחטת? בצפון, אף זה בצפון! וכי אנו מכאן למידין? והלא כבר נאמר: +ויקרא ו'+ במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת! הא למה זה יצא? לקובעו, שאם לא שחט אותו בצפון פסלו; ... מ"ט? לאו משום דהוה כלל ופרט, ואע"ג דמרוחקין זה מזה דנין אותן בכלל ופרט. מתקיף לה רב אשי: האי כלל ופרט הוא? פרט וכלל הוא, ונעשה כלל מוסיף על הפרט ואיתרבי להו כל מילי! ".

"הליכות עולם"

יב. כל "ואמרי לה" לישנא אחרינא הוא [וכן אמר פלוני ואיתימא פלוני], כמו אביי ואי תימא רב פפא, ודכוותה טובא, רוצה לומר אמר פלוני ואיכא מאן דאמר דלאו פלוני אמרה אלא פלוני

יג. כל היכא דאיתמר "אמר פלוני" "ואמרי לה כדי" רוצה לומר איכא מאן דאמר להא מילתא בלא גברי אלא סתמא קאמר לה,
ו"כדי" לשון חנם, כמו לא שדי איניש זוזי בכדי, וכן כדי נסבה, וזה תמצא בפרק הרואה, אמר עולא ואמרי לה כדי וכן בהרבה מקומות.

לביטוי "ואמרי לה" יש משמעות דומה כמו לביטוי "ואיכא דאמרי", זאת אומרת "גירסא אחרת" של הדברים. לפעמים הכוונה ל"גירסא" - שמות אנשים אחרים, ולפעמים "גירסא" במשמעות של תוכן אחר.
ה"הליכות עולם" כאן, אומר שמדובר דווקא על שמות אישים שונים, ומתאים לסוגייתנו אם נאמר שהמילה "כדי" היא שם של חכם. אולם כפי שמובא ב"הליכות עולם" המשמעות של "כדי" היא שהדברים לא נאמרו על ידי חכם מסוים אלא "סתמא" קאמר ליה, זאת אומרת, "סתמא דגמרא" [או שחכמים בבית המדרש אמרו זאת ואי אפשר לייחס את הדברים לחכם מסויים, או, שהכוונה היא ל"עורך הגמרא"].
לגבי שני הפירושים האפשריים למילה "כדי", ראה "מתיבתא", הערה ט.

ומדוע חשוב כל כך לומר שהמימרא לא נאמרה על ידי חכם כלשהו. אם נסביר שהמימרא נאמרה על ידי "סתמא דגמרא" – רב אשי – יתכן שיש לזה משמעות להלכה, כיוון שרב אשי הוא "בתראי" והלכה כמותו. בסוגייתנו יותר מתאים לומר ש"כדי" הוא שם של חכם, כי אם הכוונה ל"עורך הגמרא", ואם נסביר ש"עורך הגמרא" הוא רב אשי, הרי שלא הגיוני שבהמשך הסוגיה מופיע "מתקיף לה רב אשי".