הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "דכולי עלמא"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות נד ע"א
"א"ר אילא: אין לך הקשה לקמיצה יותר ממנחת חוטא; רב יצחק בר אבדימי אמר: מנחת חוטא מגבלה במים וכשרה.
לימא בהא קא מיפלגי, דמר סבר: כמות שהן משערינן, ומר סבר: לכמות שהיו משערינן!
לא, דכולי עלמא כמות שהן משערינן, ובהא קא מיפלגי, דמר סבר: מאי חריבה? חריבה משמן, ומר סבר: חריבה מכל דבר".
הגמרא מסכמת שאין מחלוקת ש"כמות שהן משערינן" [וחולקים על רבה ורב יוסף – בעמוד הקודם], והמחלוקת בין שני האמוראים היא, שרבי אילא סובר שהמנחה צריכה להיות יבשה מכל משקה, ורב יצחק בר אבדימי סובר שהמנחה צריכה להיות חרבה משמן.
הרמב"ם פוסק, הלכות פסולי המוקדשין פרק יא
גבלה במים וקמץ כשירה, לא נאמר חריבה אלא משמן.
משמע שפוסק כרב יצחק בר אבדימי וכפי שהגמרא מעידה שדעתו היא שהמנחה צריכה להיות חריבה משמן. כמו כן, הרמב"ם כנראה פוסק "כמות שהן משערינן" מפני שבסוגייתנו הגמרא אומרת "דכולי עלמא כמות שהן משערינן".
אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, [הלכה] טור שלב
וכן כשאמרו בלשון "דכולי עלמא" על לשון אחד, הרי זה מורה שכך הלכה325,
325. שערי שבועות שער כ דין יג.
וכך מובא [בשם ה"שערי שבועות"] גם בספר "בית אהרן", כרך ה, עמוד קצט.
