הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"והתניא איפכא" "רבי יהודה" "רבי שמעון"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות נב ע"א

"ת"ר: פר העלם דבר של ציבור ושעירי עבודת כוכבים בתחילה מגבין להן, דברי רבי יהודה; רבי שמעון אומר: מתרומת הלשכה הן באין.
והתניא איפכא! הי מינייהו אחריתא? אמרוה רבנן קמיה דרב אשי: לימא קמייתא אחריתא, דשמעינן ליה לר"ש דחייש לפשיעה; אמר להו רב אשי: אפי' תימא בתרייתא אחריתא, כי קא חייש ר"ש לפשיעה - במילתא דלית בהו כפרה בגווה, במילתא דאית להו כפרה בגווה, לא חייש ר"ש לפשיעה. מאי הוי עלה?
א"ל רבה זוטי לרב אשי: ת"ש, דתניא: +במדבר כ"ח+ את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו - לרבות פר העלם דבר של ציבור ושעירי עבודת כוכבים שבאין מתרומת הלשכה, דברי רבי שמעון.  "

בברייתא מחלוקת בין רבי יהודה לרבי שמעון.

פוסק הרמב"ם הלכות שקלים פרק ד הלכה ב

"אבל פר העלם דבר של צבור ושעירי ע"ז בתחלה גובין להן ואינן באין מתרומת הלשכה..."

אור שמח הלכות שקלים פרק ד הלכה ב

נ"ב. פלוגתא דר"י ור"ש בהוריות ג' ע"ב ובמנחות דף נ"ב ע"א, וכרבי יהודה דהלכה כוותיה נגד רבי שמעון ועיין רש"י שם (מנחות) ד"ה הי דאחריתי.

כלומר, הלכה כרבי יהודה נגד רבי שמעון על פי הכלל הכללי. אולם בסוגייתנו ישנו דיון מאד מעניין בגמרא הקשור לכלל הכללי שהלכה כרבי יהודה נגד רבי שמעון.

הגמרא מקשה "והתניא איפכא", כלומר ישנה ברייתא שבה דעות רבי יהודה ורבי שמעון הפוכות. הגמרא לא מביאה את אותה ברייתא "הפוכה", ולכן יתכן שכוונת הגמרא לשאול שיש מסורת שבברייתא שלפנינו הדעות "הפוכות", אבל לא נראה על פי ההמשך. הגמרא "מסכימה" שיש "שתי גירסאות" [או שתי ברייתות] ושואלת איזו "גירסא" ["ברייתא"] נאמרה אחרונה [מבחינת הזמן]. מדוע זה חשוב? כנראה מפני שהעיקורן הוא שהלכה צריכה להיות כרבי יהודה נגד רבי שמעון וחשוב לדעת מהי מסקנת רבי יהודה, ואם נדע מה הוא אמר "מאוחר" יותר אז נדע מה היתה דעתו הסופית, אחרי שחזר בו מדעתו הראשונה.

וכך משמע מרש"י בסוגייתנו:

הי מינייהו אחריתי - איזו נאמר באחרונה שנסמוך עליה דשמא הדר ביה מאידך משום דקי"ל (עירובין דף מו:) רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה.

ראה גם "ליקוטי רש"י".
בסוף הסוגיה הגמרא מביאה ברייתא שרבי שמעון סובר שפר העלם דבר של ציבור באים מתרומת הלשכה, וממילא נסיק שרבי יהודה חולק וסובר שלא באים מתרומת הלשכה. אולם קשה: מנין לנו שדברי רבי שמעון בברייתא זו הם אלה שנאמרו "בסוף" אולי זה אמר בתחילה. עונה רש"י: כיון שברייתא זו מנמקת את דברי רבי שמעון מפסוק נראה הדבר שאלה דבריו הסופיים. ועל דבריו אלה של רבי שמעון חולק רבי יהודה – והלכה כרבי יהודה, שלא באים מתרומת הלשכה.

הביטוי "והתניא איפכא" מופיע בש"ס 12 פעמים לגבי תנאים שונים ולא רק לגבי רבי יהודה ורבי שמעון. אבל תמיד מדובר כאשר יש כלל כלילי כמי להכריע ולכן יש משמעות גדולה לברייתות ה"הפוכות":
א) רבי יהודה הנשיא
ב) רבי יהודה הנשיא ורשב"ג
ג) "סתם ברייתא" "נגד" "סתם משנה" או נגד "סתם ברייתא" אחרת. – רוב המופעים

ב 7 פעמים הגמרא מיישבת שמדובר בשתי אוקימתות שונות. בסגנון "לא קשיא, כאן ב... כאן ב..."
ב 1 פעם הגמרא מיישבת שמדובר במחלוקת תנאים אליבא דאותם תנאים
ב 2 פעמים המרא "מתקנת גירסא"
ב 2 פעמים הגמרא מסבירה שאלה שתי ברייתות שנאמרו בתקופות הסטוריות שונות – כמו בסוגייתנו.

[ראה במסכת פסחים דף כז "שמואל איפכא תני" ומטרתו היא להסביר את פסיקתו כרבי יהודה הנשיא "מחבריו"]