הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "מסתברא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות נ ע"א

"אמר רבי שמעון: וכולה היתה קריבה בין הערבים, שאין מחנכין את מזבח הזהב אלא בקטרת הסמים של בין הערבים וכו'. והתניא: בקטרת הסמים של שחר! תנאי היא. אמר אביי: מסתברא כמאן דאמר בקטרת הסמים של בין הערבים, דכתיב: +שמות ל'+ בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה, אי לאו דעבד הדלקה מאורתא, הטבה בצפרא מהיכא? ולמ"ד בקטרת הסמים של שחר, גמר ממזבח העולה, מה להלן בתמיד של שחר, אף כאן בקטרת הסמים של שחר.   "

רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ג

הלכה א
מצות עשה להקטיר הקטורת על מזבח הזהב שבהיכל פעמים בכל יום בבקר ובין הערבים שנאמר והקטיר עליו אהרן קטורת סמים, לא הקטירו בבקר יקטירנו בין הערבים אפילו היו מזידין, ואין מחנכין מזבח הזהב אלא בקטורת של בין הערבים.

כסף משנה הלכות תמידין ומוספין פרק ג

הלכה א

"... ומה שאמר ואין מחנכין מזבח הזהב אלא בקטורת של בין הערבים. שם פלוגתא דתנאי (דף נ') ואמר אביי דמסתברא כמ"ד הכי: "

הרמב"ם פוסק כרבי שמעון במשנתנו ולא כברייתא, שמחנכים את מזבח הזהב דווקא בקטורת הסמים של בין הערביים.
מסביר ה"כסף משנה" שהכרעת הרמב"ם היא על סמך דברי אביי. לכאורה משמע ממנו שהלכ הכאביי בגלל שאביי משתמש במונח "מסתברא..".

בסוגיה בהמשך נאמר:

איתמר: חביתי כהן גדול כיצד עושין אותן? רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן: אופה ואח"כ מטגנה, רבי אסי א"ר חנינא: מטגנה ואח"כ אופה.
א"ר חייא בר אבא: כוותיה דידי מסתברא, תופיני - תאפינה נאה.
רבי אסי אמר: כוותיה דידי מסתברא, תופיני - תאפינה נא. כתנאי: +ויקרא ו'+ תופיני - תאפינה נא; רבי אומר: תאפינה נאה; רבי יוסי אומר: תאפינה רבה, אית ליה נא, ואית ליה נאה.

מחלוקת בין הפרשנים כמי פסק הרמב"ם. ראה פירוט ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד סא. ולכאורה ניתן להסביר שהבעייה בהכרעת הרמב"ם היתה בגלל ששני האמוראים השתמשו בביטוי "מסתברא", שמשמעותו שזהו דין "להלכה". אולם יש להעיר: הביטוי "מסתברא" משמעותו היא הכרעה להלכה רק כאשר הוא נאמר על ידי "סתמא דגמרא" ולא על ידי אמורא - כמו אביי לעיל וכמו שני האמוראים בקטע האחרון שהבאנו.