הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "במה דברים אמורים" "אימתי"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות נ ע"א
"מנא הני מילי? דת"ר: +שמות כ"ט+ ואת הכבש השני תעשה בין הערבים - שני בין הערבים ולא ראשון בין הערבים; במה דברים אמורים - שלא נתחנך המזבח, אבל נתחנך המזבח - אפילו ראשון בין הערבים; אמר רבי שמעון: אימתי? בזמן שהיו אנוסין או שוגגין, אבל אם היו מזידין, לא הקריבו כבש בבקר לא יקריבו בין הערבים, לא הקטירו קטרת בבוקר יקטירו בין הערבים.. "
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כה עמוד א
אימתי ובמה - אינו אלא לפרש דברי חכמים.
רבי יוחנן אמר: אימתי - לפרש, ובמה - לחלוק. ודכולי עלמא, אימתי לפרש הוא! –
והגמרא מציינת שלגבי הביטוי "אימתי" [ כמו בסוגייא בסנהדרין, שם] כולם [ר' יוחנן ורבי יהשע בן לוי] מודים שכוונת רבי יהודה במשנה שבא לפרש את תנא קמא.
וכדי ליישב את השאלה על רמי בר חמא עונה הגמרא שייתכן שרמי בר חמא חולק על שני האמוראים והוא סובר שהביטוי "אימתי" בדברי רבי יהודה לא בא לפרש את תנא קמא – וכך יוצא שרבי יהודה במשנה חולק על תנא קמא ולא קשה על רמי בר חמא.
הראשונים מסבירים שהכללים הנ"ל – כל אחד לפי שיטתו – רק במשנה [ ויש שגורסים בגמרא, שם, "כל מקום שאמר רבי יהודה במשנתנו..." ] ולא בברייתא
האחרונים מסבירים שלפי הכללים בסוגייה יוצא שאם במשנה לא מופיע "אימתי" ולא מופיע "במה דברים אמורים" בדברי רבי יהודה, משמע שלא בא לפרש אלא לחלוק. אומר הט"ז [או"ח רנה ס"ק ב], שלא בהכרח אלא הכל תלוי לפי העניין....
יד מלאכי כללי התלמוד כלל שא
" כל מקום שאמר רבי יהודה אימתי ובמה אינו אלא לפרש דברי חכמים, הכי איתא בס"פ חלון [דף] פ"ב א' בשם ריב"ל ור' יוחנן פליג עליה ואמר דאימתי הוא לפרש ובמה לחלוק ועד כאן לא פליג רבי יוחנן אלא בבמה אבל באימתי תרווייהו שוין דלפרש בא ואע"ג דבפרק זה בורר [דף] כ"ה א' מוכח דרמי בר חמא אית ליה דאימתי דר"י בא לחלוק, וגם בפ"ק דגיטין [דף] ז' ב' איתא דר' ירמיה נמי הכי ס"ל
מ"מ כיון דריב"ל ור"י שוין באימתי דלפרושי אתא כוותייהו קיימא לן וכמ"ש הרי"ף והרמב"ם והרא"ש בפרק מפנין ובכמה דוכתי ...
[ כאן הוא מאריך מאד בבירור השיטות להלכה ]
... יצא מן הכלל ללמד דכיון דהרי"ף והרמב"ם והרז"ה והתוספות ורבינו הגדול מוהריק"א והרדב"ז וספר אגודה פסקו כריב"ל דבין אימתי ובין במה דר"י לפרש דברי חכמים בא ואחריהם נמשכו הרב ב"ח והט"ז והדרישה ומהר"ש אלגאזי הכי נקטינן להלכה: "
מדוע דווקא התנא רבי יהודה בר אילעאי הוא זה שמשתמש בביטויים האלה במשנה? ברוב הפעמים הביטוי במשנה "אימתי" נאמר על ידי רבי יהודה, והביטוי "במה דברים אמורים" נאמר ללא שם תנא.
מופיע "אמר רבי אלעזר אימתי? במקום שיש עוררין" [כתובות פרק ב משנה ח] – כיצד נפרש זאת?
כנראה שזה היה אחד ממאפייני סגנונו של רבי יהודה בר אילעי.
אבל נראה לי, אולי, שיש כאן גם הדגשה [לפי רוב הפרשנים שאומרים שהביטוי, למסקנה, בא לפרש] שרבי יהודה בא לפרש את חכמים, כדי למסור הלכה מדוייקת.
בסוגייתנו מדובר שהביטוים "במה" ו"אימתי" נאמרו על ידי רבי שמעון [ולא רבי יהודה], וכנראה גם כאן הפירוש הוא "לפרושי קאי" ולא לחלוק.
