הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "חסורי מחסרא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות נ ע"א

"לא הקריבו כבש בבוקר וכו'; אמר ר"ש: וכולה היתה קריבה בין הערבים, שאין מחנכין את מזבח הזהב אלא בקטרת הסמים. חינוך מאן דכר שמיה? חסורי מיחסרא והכי קתני: לא הקריבו כבש בבקר לא יקריבו בין הערבים; במה דברים אמורים - שלא נתחנך המזבח, אבל נתחנך המזבח יקריבו בין הערבים; אר"ש: אימתי? בזמן שהיו אנוסין או שוגגין, אבל אם היו מזידין, לא הקריבו כבש בבקר לא יקריבו בין הערבים, לא הקטירו קטרת בבקר יקטירו בין הערבים. "

1.
הגמרא שואלת על רבי שמעון במשנה שמדבר על "שאין מחנכין..." הרי לא הוזכר כלל לפני כן נושא של חנוכת המזבח.

2.
הגמרא מיישבת "חסורי מחסרא והכי קתני", כלומר יש להוסיף קטע "חסר" במשנה. הקטע הוא "במה דברים אמורים – שלא נתחנך המזבח..."

2.1
בדרך כלל בכל "חיסורי מחסרא" משובץ משפט נוסף [בדרך כלל מדובר ב"אוקימתא"] בין שני חלקי המשפט המקורי כשהמלה "אבל" היא המרכזית.

3.
ב"מתיבתא", הערה ו מביא שני הסברים לביטוי "חסורי מחסרא". ההסבר האחד – רבינו בחיי – אין חסרון במשנה, אלא החיסרון הוא אצלנו מרוב חכמת התורה.

4.
רבינו בחיי שמות פרק לד פסוק כז:

כי לרוב חכמת רבינו הקדוש וחכמת בני דורו היה פירוש התורה אצלם מבורר ופשוט מתוך המשנה, ואצל דורות רבינא ורב אשי היה עמוק וסתום מאד, ומזה אמרו בתלמוד על המשנה: (ברכות יג ב) חסורי מחסרא והכי קתני, שאין הכוונה להיות המשנה חסרה כלל חלילה, אבל הכוונה שהיא חסרה אצלנו מפני חסרון שכלנו מפני שאין אנו מגיעים לעומק חכמת דור של חכמי המשנה, ולפיכך עשו רבינא ורב אשי פירוש על המשנה והוא התלמוד ובארו ספקות המשנה והאריכו לשונם על לשון המשנה העמוק והסתום.

הסבר זה לא נראה לגמרי ברור. אולי כוונתו לכך, שבאמת איננו יודעים מה המשמעות של המשפט ללא תוספת ה"חיסורי מחסרא".

4.1
ואולי כוונתו לכך, שחכמי הגמרא ידעו שחכמי המשנה [יחד עם "רבי" עורך המשנה] התכוונו גם לדברים שכלולים ב"חיסורי מחסרא", אלא מסיבה כלשהי [סוד] הם לא כתבו את המשפט ה"חסר" במשנה.

5.
ההסבר השני – רבי יוסף קארו ב"כללי הגמרא" על הספר "יבין שמועה" – מפני שלמדו משנה בעל פה נשתכחו כמה מילים, ורבי יהודה הנשיא לא רצה לשנות מהגירסא שנשנתה בעל פה על ידי התלמידים, וסמך על הלומדים שידעו להשלים את החסר. משמע מדבריו שממש חסר במשנה, וכן משמע מדבריו שרבי יהודה הנשיא היה מודע לחסרונות במשנה אלא שבכוונה לא השלים את החסר.

5.1
ההסבר בסעיף 5 מתאים במעט גם לאמור בסעיף 4.1