הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "ומותבינן אשמעתין"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות מט ע"א
"...ורבה אמר: עקירה בטעות לא הויא עקירה.
אמר רבא, ומותבינן אשמעתין: הכהנים שפיגלו במקדש, מזידין - חייבין, הא שוגגין - פטורין, ותני עלה: פיגולן פיגול; היכי דמי? אילימא דידע דחטאת היא וקא מחשב בה לשום שלמים, האי שוגגין? מזידין הוו! אלא לאו דכסבור שלמים הוא וקא מחשב בה לשום שלמים, וקתני: פיגולן פיגול, אלמא עקירה בטעות הויא עקירה! ."
לגבי הביטוי אמר רבא, ומותבינן אשמעתין, הכוונה היא שרבא אומר שיש קושיה על דברי רבה [רבו של רבא]
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תרסג
והיינו טעמא כדכתיבנא ויותר על זה אשכחן בתלמוד דהאמורא גופיה דהוה אמר לשמעתה משמיה דמארה הוה מקשה עלה ואמר ומותבינן אשמעתין וזה תמצא בפרק כל הכלים [דף] קנ"ה ע"ב ובפרק כיצד משתתפין [דף] פ"ח א' הא למדת דלא הוו צייתי לשמועה היכא דהוה קשיא להו עלה.
הוא מסביר שאמורא אומר דבר בשם רבו ומקשה עליו – עם פתיחה לקושיה בניסוח "ומותבינן אשמעתין" [מופיע רק 7 פעמים בש"ס]. [וראה גם ב"מתיבתא" הערה ח]
אמנם ישנה גירסא "רבה" במקום "רבא", ואז המשמעות של "ומותיבנן אשמעתין" – שהוא מקשה על עצמו.
