סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"הלכה כרבי מחברו"

[חכמים; כללי פסיקה]

מנחות מז ע"ב


"ת"ר: כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה; כיצד? שחטן לשמן וזרק דמן לשמן - קדש הלחם, שחטן שלא לשמן וזרק דמן שלא לשמן - לא קדש הלחם; שחטן לשמן וזרק דמן שלא לשמן - הלחם קדוש ואינו קדוש, דברי רבי; רבי אלעזר בר' שמעון אומר: לעולם אינו קדוש עד שישחוט לשמן ויזרוק דמן לשמן.. "

 

1.
הרמב"ם הלכות פסולי המוקדשין פרק יז הלכה יח פוסק כרבי וכמעט מצטט אותו:

שני כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה, כיצד שחטם וזרק דמם במחשבת שינוי השם לא קדש הלחם, שחטן לשמן וזרק דמם שלא לשמן הלחם קדוש ואינו קדוש, שחטן שלא לשמן אף על פי שזרק לשמן לא קדש הלחם.

הרמב"ם פסק כ"רבי" בסוגייתנו.

2.
כסף משנה הלכות פסולי המוקדשין פרק יז הלכה יח:

שני כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה וכו' שחטו לשמן וכו' הלחם קדוש ואינו קדוש. כך היא הגירסא הנכונה בלשון רבינו והוא בפרק התכלת (דף מ"ז) פלוגתא דתנאי ופסק כרבי מחבירו.

ה"כסף משנה" מסביר שהרמב"ם פוסק כ"רבי" נגד רבי אלעזר בן רבי שמעון על פי הכלל ש"הלכה כרבי מחברו".

2.1
והוא מביא נימוק נוסף לכך שהלכה צריכה להיות כרבי בסוגייתנו:

ועוד ששם העמידו דרבי עקיבא ורבי אליעזר כרבי סבירא ליה

הגמרא מעמידה את רבי עקיבא ורבי אלעזר כדעת "רבי" ולכן הלכה כמותו.

2.2
לכאורה ניתן לומר, שלולא הנימוק השני אולי אין הכרח לקבל את הנימוק הראשון, מפני שניתן לומר, שהכלל של "הלכה כרבי מחברו" תקף רק אם אין תנאים אחרים שדנים באותו נושא.

2.3
אם כי יש להעיר על כך: הגמרא מנסה לומר שרבי עקיבא סובר דווקא כרבי אלעזר בן רבי שמעון. ובסוף הסוגיה יש מחלוקת פרשנים אם אפשרות זו נדחית או שהיא אפשרית [ראה ב"מתיבתא", הערה יד, ושם, ב"ילקוט ביאורים", עמוד לב-לג, ובהערה כב].

3.
לגבי הסבר דברי "רבי" "קדוש ואינו קדוש" הרמב"ם מצטט כך ולא מסביר את דבריו.

3.1
אומר ה"כסף משנה":

והא דתניא קדוש ואינו קדוש מפרש רבא דהיינו לומר קדוש ואינו ניתר לכהנים:

3.2
נחלקו בגמרא אביי ורבא בביאור דברי רבי, ומסביר ה"כסף משנה" שיש להסביר את הביטוי "קדוש ואינו קדוש" כהסברו של רבא. כנראה הוא מתכוון שיש להכריע כרבא נגד אביי לפי הכלל הידוע שבמחלוקתם הלכה כרבא מלבד בששת המקרים של יע"ל קג"ם.

3.3
כמו כן ניתן לומר נימוק נוסף לכך שהלכה כרבא בסוגייתנו, מפני שהגמרא דנה בדבריהם, ולגבי דברי רבא הגמרא אומרת: "בשלמא לרבא..." משמע שהסברו של רבא יותר נכון.

3.4
אבל מוזר שהרמב"ם לא מפרט. ראה על כך ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד כח בשם הרב מבריסק.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר