הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

חכמים: "אליהו עתיד לדורשה"

[אמוראים]

מנחות מה ע"ב

"+יחזקאל מ"ה+ כה אמר ה' אלהים בראשון באחד לחודש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש, חטאת? עולה היא! אמר רבי יוחנן: פרשה זו אליהו עתיד לדורשה. רב אשי אמר: מילואים הקריבו בימי עזרא, כדרך שהקריבו בימי משה.
תניא נמי הכי, רבי יהודה אומר: פרשה זו אליהו עתיד לדורשה; אמר לו ר' יוסי: מלואים הקריבו בימי עזרא, בדרך שהקריבו בימי משה; אמר לו: תנוח דעתך שהנחת דעתי.
+יחזקאל מ"ד+ וכל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים, כהנים הוא דלא יאכלו, הא ישראל אכלי? אמר רבי יוחנן: פרשה זו אליהו עתיד לדורשה. רבינא אמר: כהנים איצטריך ליה, ס"ד אמינא: הואיל ואשתרי מליקה לגבייהו תשתרי נמי נבילה וטרפה, קמ"ל.
+יחזקאל מ"ה+ וכן תעשה בשבעה בחודש מאיש שוגה ומפתי וכפרתם את הבית שבעה - אמר רבי יוחנן: אלו שבעה שבטים שחטאו ואף על פי שאין רובה של קהל. חודש - אם חדשו ואמרו חלב מותר. מאיש שוגה ומפתי - מלמד, שאין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה.
אמר רב יהודה אמר רב: זכור אותו האיש לטוב וחנינא בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה, מה עשה? העלה שלש מאות גרבי שמן וישב בעלייה ודרשו.."

ב"אטלס עץ חיים" קובע ש"חנינא בן חזקיה" הוא "חנניה בן חזקיה בן גורן" תנא בדור הראשון.

הביטוי "אליהו עתיד לדורשה" מופיע בש"ס רק בסוגייתנו.

בפשטות דברי רב יהודה בשם רב מתייחסים ל"סתירות" שהביאו את רבי יוחנן לומר שאליהו "עתיד לדרשה".
האם "וישב בעליה ודרשו" פירושו של דבר שהוא נתן תשובות לסתירות הללו, וכן האם תשובותיו זהות לאלה של רב אשי ורבינא? רש"י במסכת שבת טוען שהם זהות לתשובות רב אשי ורבינא, ואילו הרד"ק [על יחזקאל] טוען שהיו אלה הסברים אחרים שאיננו יודעים כיום.
ואולי יש לומר שרב אשי ורבינא קבעו את פירושיהם על פי מה שקבלו במסורת מ"חנינא בן חזקיה", אולם קצת קשה: האם רבי יוחנן לא שמע את פירושיו של "חנינא בן חזקיה"?

יש פרשנים [הרשב"א] שאומרים שדברי רבי יוחנן "אליהו עתיד לדרשה" כוונתם היא שעוד לפני בוא אליהו בימות המשיח הוא יתגלה לחכמים וילמדם את הפרוש ["מתיבתא", הערה ט].

ואולי יש לומר שרבי יוחנן התכוון שאליהו עתיד לדורשה וללמד לכולם, ואילו "חנינא בן חזקיה", עליו אומר רב יהודה בשם רב "וישב בעליה ודרשו" – כנראה לא לימד לכולם, ואולי דרש דרשה של סוד ולא של פרשנות הלכתית.
לפי זה מובן מדוע דברי רב יהודה בשם רב הובאו בסוף הסוגיה, למרות שמבחינה הסטורית דבריהם נאמרו מוקדם יותר, לפני ריביב יוחנן ולפני דברי רב אשי ורבינא. הטעם, כפי שאמרנו: דברי "חנינא בן חזקיה" לא קשורים לדברי רב אשי ורבינא [ומתאים לדברי הרד"ק] – אלה היו סודות!