הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אמר רב... משמיה דרב..."

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות לט ע"א

"יתיב רבה וקאמר משמיה דרב: חוט של כרך עולה מן המנין, אמר ליה רב יוסף: שמואל אמרה ולא רב.
איתמר נמי: אמר רבה בר בר חנה, סח לי רבי יאשיה דמן אושא: חוט של כרך עולה לה מן המנין.."

 

1.
בפשטות, רבה ורב יוסף חלוקים מי אמר את הדין "חוט של כרך עולה מן המנין", רב או שמואל.

2.
הביטוי "שמואל אמרה ולא רב" מופיע רק עוד פעם אחת בש"ס. אבל שם מדובר על דברים שאמר רב הונא שהיה תלמידם של רב ושמואל [וראה על כך "בשולי גליוני" [לייטר משה], עמ' רמה] .

3.
בסוגייתנו מדובר על רבה ורב יוסף שלא שמעו מרב ושמואל באופן ישיר, וכך מוכיח מכאן בספר "דברי סופרים" [א' סופר], כרך א, עמ' לד, שרבה לא שמע מרב באופן ישיר כי לא היה בדורו.

4.
יש להניח שרבה אמר את דינו בשם רב מפני ששמע מרבו, ורב יוסף לעומתו שמע מרבו את אותה הלכה בשם שמואל. כנראה שכל אחד מהם טען שכך אמר לו רבו – כנראה רב יהודה שהיה רבם של רבה ושל רב יוסף והוא היה תלמידם של רב ושמואל.

5.
אולם ראה בפרשנים, ובעיקר ב"קרן אורה", שהמחלוקת ביניהם כאן אודות מי אמר, רב או שמואל לא קשורה לעניין המסורה, מי אמר למי, אלא הטענה של כל אחד מהם היא לפי התאמת ההלכה כאן לדינים אחרים של כל אחד מהם.
ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמ' רטו.

6.
לפי הנ"ל יתכן לומר דבר מחודש: הביטוי: "אמר רב... משמיה דרב..." משמעותו שהחכם המאוחר אומר את דברי קודמו לא כשמועה ששמע משמו [באמצעות חכם שחי בדור שביניהם] אלא כמסקנה שלו מתוך הלכותיו של החכם המוקדם !!!

6.1
בזה אנו "מרוויחים" את ההסבר לשיטה שהביטוי "משום" מתאים גם כאשר שני החכמים היו בני אותו דור [אלא שלפי הפרשנים, החכם המאוחר "רק" לא שמע מהחכם המוקדם ישירות], ולפי חידושנו יש הסבר פשוט יותר: הוא כלל לא שמע ממנו וגם לא שמע מחכם "מתווך", אלא הסיק מתוך הלכותיו. [ההנחה היא שהביטויים "משמיה" ו"משום" שווים במשמעותם.]

ראה גם לעיל מה שכתבנו על הדף הקודם - מנחות דף לח.