הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרבי עקיבא?

[אמוראים; כללי פסיקה]

מנחות לו ע"ב

"מאי קסבר? אי קסבר: לילה זמן תפילין, שבת נמי זמן תפילין! אי קסבר: שבת לאו זמן תפילין, לילה נמי לאו זמן תפילין, דמהיכא דממעטא שבת מהתם ממעטי לילות! דתניא: +שמות י"ג+ ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה, ימים - ולא לילות, מימים - ולא כל ימים, פרט לשבתות וימים טובים, דברי רבי יוסי הגלילי; רבי עקיבא אומר: לא נאמר חוקה זו אלא לפסח בלבד! נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לר' עקיבא; דתניא, ר' עקיבא אומר: יכול יניח אדם תפילין בשבתות ובימים טובים? ת"ל: +שמות י"ג+ והיה לאות על ידך ולטוטפת בין עיניך, מי שצריכין אות, יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות."

 

1.
בברייתא הראשונה סובר רבי יוסי הגלילי שאין זמן תפילין לא בלילות ולא בשבתות [אפילו בימים], ורבי עקיבא - כנראה - לא מסכים בהכרח לכל הדינים של רבי יוסי הגלילי.

2.
בברייתא השניה מודגש שרבי עקיבא סובר שאין זמן תפילין בשבתות. משמע שבלילה - לפי רבי עקיבא - הוא כן זמן תפילין [כפי הבנת הגמרא].

3.
רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ד הלכה י:

זמן הנחת התפילין ביום ולא בלילה שנאמר מימים ימימה, חוקה זו היא מצות תפילין,

בדין זה הרמב"ם פסק שלא כרבי עקיבא, אלא כרבי יוסי הגלילי שאין זמו תפילין בלילה.

3.1

וכן שבתות ט וימים טובים אינן זמן תפילין
שנאמר והיה לאות ושבתות וימים טובים הן עצמן אות,

שבתות וימים טובים אינם זמן תפילין, וכפי דעת רבי יוסי הגלילי וגם כדעת רבי עקיבא.

3.2
הפסוק שמציין הרמב"ם לגבי כך שאין זמן תפילן בשבתות הוא לפי דרשת רבי עקיבא, והוא לא מביא את דרשת רבי יוסי הגלילי מהפסוק "... ימים ימימה".

3.2.1
וקשה, הרי הרמב"ם עצמו כבר הביא את הפסוק "מימים ימימה" - כדרשת רבי יוסי הגלילי - לגבי כך, שאין זמן תפילין בלילה - לעיל בסעיף 3.

4.
כסף משנה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ד הלכה י:

... וכיון דחזינא דתנאי דברייתא קמייתא כולהו ס"ל לילה לאו זמן תפילין הכי קי"ל דאין הלכה כר"ע מחביריו.

הוא מסביר שלעניין זמן תפילין בלילה דעת רבי עקיבא היא דעת יחיד נגד דעת רבים [תנאים נוספים מלבד רבי יוסי הגלילי], ולכן אין הלכה כרבי עקיבא.

4.1
והוא מסביר את המחלוקת:

מיהו פלוגתייהו בהנחה לכתחלה דלר' עקיבא מניחין לכתחלה ולהנך רבנן אין מניחין לכתחלה כדתניא בהדיא ומודים חכמים שאם חלצן וכו' כלומר אפי' לא חלצן אלא ליכנס לבית הכסא שהוא חולץ ע"מ לחזור ולהניחן כיון ששקעה חמה אח"כ שוב אין מניחן,

וז"ש רבינו זמן הנחת תפילין כלומר זמן הנחתן בתחלה ביום ולא בלילה

ודין אם הניחן ואחר כך שקעה חמה אם זקוק לחלצן אם לא יתבאר בסמוך

4.2

ומייתי רבינו לשבתות וי"ט מוהיה לאות דהוא קרא דר"ע

משום דאע"ג דפסקינן דלא כוותיה היינו דוקא במאי דאמר לילה זמן תפילין הוא משום דכל הנך רבנן פליגי עליה אבל בשבתות וי"ט כ"ע מודו ליה לענין דינא

כל התנאים בסוגייתנו מסכימים לדין שאין זמן תפילין בשבתות.

4.3

אלא דר"י הגלילי מייתי לה מחד קרא ור"ע מייתי לה מחד קרא והלכה כר"ע מחבירו.

רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא נחלקו מהי הדרשה שממנה לומדים את הדין שאין זמן תפילין בשבתות. ולעניין זה הרמב"ם כן מביא דווקא את דרשת רבי עקיבא. וה"כסף משנה" מנמק זאת לפי הכלל "הלכה כרבי עקיבא מחברו".

4.3.1
ונראה לומר, שכנראה רבי עקיבא לא מקבל את דרשת רבי יוסי הגלילי כולה, ולכן לגבי שבתות הרמב"ם מביא את דרשת רבי עקיבא.

4.3.2
משמע מה"כסף משנה" שכללי ההכרעה בין התנאים תקפים גם לגבי פרשנות פסוקים גם כשאין בזה נפקות הלכתית.

4.4
ואפשר אולי לומר שהרמב"ם לשיטתו ב"יד החזקה" שהרבה פעמים הוא מביא דרשה "פשוטה" יותר אפילו אם היא לא נאמרה בגמרא.

4.4.1
דוגמא לנ"ל:
לחם משנה הלכות עבודה זרה פרק ז:

... דכן דרכו להביא הדרשא היותר פשוטה בפסוק אף על גב דהיא דלא כהלכתא כיון דלא נפקא לן מידי לענין דינא...

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)