גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תשנ"ח, מדור "עלי הדף"
מסכת מנחות
דף כח ע"ב
איזה תבנית מקדש אסור לעשות - תבנית משכן, מקדש ראשון או שני?
לא יעשה אדם בית תבנית היכל (-מדת אורך ורוחב וקומה שיהא דומה לה בשלשתן), אכסדרה כנגד אולם (-שהיה רוחבו עשרים וגובהו ארבעים), חצר כנגד עזרה, שלחן כנגד שלחן, מנורה כנגד מנורה, אבל עושה הוא [מנורה] של חמשה [קנים] ושל ששה ושל שמונה, ושל שבעה לא יעשה ואפילו משאר מיני מתכות (-שאינם זהב, משום שדומה לשל מקדש, שאף היא כשרה בשאר מיני מתכות). ר' יוסי בר רבי יהודה אומר, אף של עץ לא יעשה וכו' (כח ע"ב). דין זה נפסק להלכה בשו"ע יורה דעה (סי' קמא ס"ח).
שורש האיסור מבואר במס' ראש השנה (כד.) ובמס' עבודה זרה (מג.) שנלמד ממה שנאמר בפרשת יתרו (שמות כ, כ): "לא תעשון אתי אלוהי כסף", ודרשו ז"ל: "לא תעשון כדמות שמשיי", ונכלל בכלל זה תבנית המקדש - שעומד גם כן לשמש בקודש לפני ה' (ועי' ב'מנחת חינוך' מצות רנד אות ו שמדברי הרמב"ם נראה שהאיסור הוא מדין מורא מקדש, יעו"ש).
ומסתפק ה'מנחת חינוך' (מצוה רנד אות ט) בדיני איסור זה, כי הנה האיסור הוא לעשות 'תבנית היכל', דהיינו כמו שפירש"י: "תבנית היכל - למדת אורך ורוחב וקומה שתהא דומה לו בשלשתן", וכמו כן מתפרש שאר ההלכות שם: "אכסדרה כנגד אולם, חצר כנגד עזרה, שלחן כנגד שלחן, מנורה כנגד מנורה", כלומר, שאסור לעשותם כמדתם וכתבניתם שהיו במקדש, וכלפי זה דן המנ"ח: "הנה אז בשעה שנאמר המקרא (-"לא תעשון אתי" - שממנו נלמד דין זה) לא היה אז בית המקדש, רק המשכן המבואר בתורה, אם כן מצד הסברא היה אסור לעשות תבנית המשכן כיון שהיה משמש לפניו יתברך, ואחר זה כשנגנז המשכן בשעת בנין בית עולמים בודאי אסור לעשות כתבנית בית עולמים, וקודם לכן ידוע דבמשכן לא היה אולם, אם כן בודאי היה שרי לבנות אכסדרה כמו שהיה רוצה, כי לא היה צורת אולם ידוע כלל עד שמואל ודוד, שדרשו תבנית המקדש ו'הכל מיד ה' עליהם השכיל' (ראה דהי"א כח, יט). והנה שלמה המלך עשה רומו של היכל שלשים אמות ואנשי בית שני עשו רומו ארבעים כמבואר בבבא בתרא ג' ע"א... אם כן חזינן דנשתנה צורתו מבית ראשון לבית שני, וכן בית השלישי שיבנה במהרה בימינו אינו ידוע צורתו, כמבואר ברמב"ם (שם פ"א ה"ד) דבוני בית שני בנו מעין דברים המפורשים ביחזקאל, אבל הרבה דברים סתומים הם, וכשיבוא משיח - והשי"ת יאיר עינינו אז נדרוש מתוך פסוקים תבנית המקדש, אם כן כיון שנשתנה צורתו בכל פעם, איזה תבנית אסורה לנו האידנא, אם תבנית המשכן או תבנית בית ראשון או בית שני, או בשילה - שהיה תבנית אחר כי היה בית אבנים ועליו היריעות, אם כן מה נדע עתה מה לאסור".
וממשיך וכותב: "ולומר, דכל הבנינים שהיו עד עתה אסור לעשות כתבנית כל אחד, דבר זה דחוק, ועוד דהיו מודיעים לנו חכמינו ז"ל צורת המשכן שילה גם כן כדי לידע תבניתו. על כן אילולי דמסתפינא מחבראי וכל שכן מרבותי, הייתי אומר דדין זה אינו בלאו הזה, רק בזמן שבית המקדש קיים אסור לעשות כתבניתו, כגון בזמן המשכן היה אסור לעשות כצורת המשכן כיון שהיה אז משמש לפניו יתברך, וכן כשהיה שילה עומד, וכן נוב וגבעון, וכן בית ראשון, היה אסור לעשות בכל זמן מהזמנים איזה תבנית שהיה דוגמת התבנית שהיה משמש אז, וכן בבית שני היה אסור לבנות כתבניתו, וכן בבית שלישי במהרה בימינו יהיה אסור לעשות כתבנית שיהיה אז, כי הם משמשין לפניו יתברך, אבל האידנא, כיון דבעווה"ר אין משמשין לפניו, אפשר דאין בכלל לאו הזה. ועוד ראיה לדברינו אלה, דזה ידוע דעזרה לא היה תמיד בשוה, ומשנה שלמה שנינו בסנהדרין פ"א מ"ה 'מוסיפין על העזרה'... אם כן מה דמות יערוך לעזרה ולא יעשה כתבניתה, אלא בכל זמן שהיתה העזרה באיזה תבנית שהיתה, וכן המקדש כולו אסור אז לעשות דוגמתו".
ובמסקנת הדברים כותב: "והנה אני כותב זאת באימה וביראה, כי הוא להקל באיסור דאורייתא נגד הפוסקים, אך תורה היא וללמוד אני צריך, ולא אוכל להבין אם יש איסור בזמן הזה לעשות תבנית עזרה מאיזה תבנית נאסר, וצ"ע בזה... והנה מנורה ושלחן - כיון דצורתו ידוע תמיד ודבר זה אי אפשר לשנות כי הוא מקרא מפורש בתורה, וגם שלמה ואנשי כנסת הגדולה בבית שני לא שינו, אם כן אף האידנא אסור מן התורה כיון דצורתו ידוע... דבשעה שנאמר המקרא היה אז ויהיה במהרה בימינו בבנין השלישי, אבל תבנית המקדש שלא היה אז, וגם בכל זמן מהזמנים נשתנו תבניתם, מהיכי תיתי לאסור. ובאתי בקצרה והמעיין יבין, והנה מה כחי להקל ח"ו באיסור דאורייתא, אך עכ"פ להחמיר דאסור לעשות בשום דמות, בין גבהו שלשים אמה או ארבעים אמה, כי שני התבניתים האלו היה בבית ראשון ובבית שני, וכן אסור לעשות תבנית המשכן, וצ"ע מאד".
ועל פי דבריו מוסיף הוא בהמשך (אות יד) הערה יפה: "ובמה שכתבתי לעיל מיושב קושיא שראיתי באיזה ספר וכעת איני זוכר מקומו, במה דנתן הר"מ בהקדמתו לפירוש המשניות טעם על מס' מדות שסידר רבינו הקדוש, כדי שנדע לעתיד, ועיין בהקדמת תוספות יום טוב למס' מדות שכתב, אף שיהיה בענין אחר מכל מקום על ידי אותו הציור מכבר נוכל לידע ולדרוש הפסוקים, עי"ש, והקשה הא נפק"מ שאסור לעשות כבנין הזה מהלאו הזה. ולפי מה שכתבתי אין כאן קושיא, כי האידנא אינו עובר בלאו דאינם משמשין כלל, וכשיבנה במהרה בימינו יהיה אסור לעשות כתבנית שיהיה אז, על כן צריך הר"מ לכתוב טעם אחר.." (וראה עוד שו"ת בית אפרים או"ח סי' י בענין זה).
