מעלת זהב וכסף
מנחות כח ע"א
"(במדבר ח, ד) וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה - מִקְשָׁה זָהָב, באה זהב - באה מקשה, אינה באה זהב - אינה באה מקשה...
תניא: חצוצרות היו באים מן העשת מן הכסף, עשאם מן הגרוטאות - כשרים, משאר מיני מתכות – פסולים".
מהו 'טעמא דקרא' שדין מקשה שייך דוקא בזהב, למרות שגם שאר מתכות כשרות במנורה? מה הקשר בין דין מקשה לבין הזהב?
ולמה חצוצרות שקדושתן פחותה מהמנורה הטהורה, כשרות רק בכסף דוקא?
אלא שהדבר תלוי בטיבן - טיבען, של מתכות אלו.
הזהב הוא נוח מאוד לרקיעה. וניתן לרקוע ממנו עד כדי יריעה דקה מאוד ואחידה מאוד.
ואילו חצוצרות, גם בזמננו רגילים לעשותן מכסף, משום הצליל הטוב שהוא מפיק. ואמנם זהב טוב ממנו, אלא שחצוצרה מזהב טהור תהיה או רכה מדאי או כבדה מדאי.
