הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"אמר רב..." - "כדאמר רב..."

[אמוראים; כללי פסיקה]

מנחות כג ע"א

... ובהא קא מיפלגי,
דרב חסדא סבר: בתר מבטל אזלינן,
ור' חנינא סבר: בתר בטל אזלינן.
... התם כדר' זירא, דא"ר זירא: נאמרה הקטרה בקומץ ונאמרה הקטרה בשירים,
מה הקטרה האמורה בקומץ - אין הקומץ מבטל את חבירו,
אף הקטרה האמורה בשירים - אין שירים מבטלין את הקומץ.
... הא נמי כדרבי זירא.
... אי רבנן וכו'!
א"ר זירא: נאמרה הקטרה בקומץ ונאמרה הקטרה בשירים,
מה הקטרה האמורה בקומץ - אין קומץ מבטל את חבירו,
אף הקטרה האמורה בשירים - אין שירים מבטלין את הקומץ.
 

1.
הגמרא מציינת את דברי רבי זירא 3 פעמים.

2.
תוספות מסכת מנחות דף כג עמוד ב:

התם כר' זירא - בסמוך אנתערב קומצה בשיריה אמרה רבי זירא לעיקר מלתיה משום דלא מיתריץ כלל בענין אחר
ועוד בפרק השוחט והמעלה (זבחים דף קי.) על הא דתנן קמצה ואחר כך חזר קומצה לתוכה והקריבה בחוץ חייב פריך ונבטלו שיריים לקומץ ומשני רבי זירא נאמרה הקטרה כו' ולא משני כדרבי זירא
אלא אהנך תרתי איתמר עיקר מילתיה.

תוס' מסביר שבמופע השלישי בסוגייתנו - שנפתח בביטוי "אמר רבי זירא" - מדובר במימרא ישירה של רבי זירא עצמו, ואילו בשני המופעים הראשונים הגמרא [ה"סתמא דגמרא"] היא זו שייבאה את דברי רבי זירא לצורך יישוב קושיה.

2.1
ותוס' מציין סוגיה נוספת שלגביה רבי זירא אמר את דינו באופן אישי וישיר.

3.
ויש לשאול [על "עורך הסוגיה"], אם הגמרא הכירה את דברי רבי זירא מדוע היא היתה צריכה להביאו 3 פעמים.

3.1
אולי כדי ללמדנו שאין הסבר אחר ליישב את הקושיות אלא רק על פי דינו של רבי זירא.

3.2
ואולי כל חלק [קושיה ותרוץ] בסוגייתנו נדון בבית מדרש אחר [ואולי אף בתקופה אחרת], ועורך הגמרא כינס את כולם למקום אחד - סוגייתנו.