דפוס ונציה השני / הרב יעקב לויפר
פורסם במוסף 'קולמוס', משפחה
מהדורת הש"ס המפורסמת של ונציה, ששימשה בנין אב לכל המהדורות שבאו אחריה, הודפסה בשנים ר"פ – רפ"ג, בדפוסו של דניאל בומברג. מהדורה זו היתה נפוצה ביותר, ועד היום יש לנו אותה בשלימותה. לאחר שנים מעטות הדפיס בומברג מהדורה שניה [בשנים רפ"ו – רצ"א], במהדורה זו הוסיף שיפורים ושינויים שונים – אך גם שיבושים.
מהדורה זו נפוצה הרבה פחות, ולמעשה לא שרדו ממנה אפילו כל מסכתות הש"ס. אך לפעמים יש לה חשיבות גדולה מאוד, להבנת הגהותיהם והערותיהם של אחרונים שלמדו מסכת מסויימת מתוך מהדורה זו, והערותיהם מתאימות דווקא אליה.
כדבר הזה קרה להגהות הב"ח והמהרש"א ברש"י למנחות ל. (ד"ה מחזי כמנומר). ברש"י שלפנינו העוסק בספר תורה שיש בו אותיות יתירות, כתוב "מחזי כמנומר – כשכותב ומגיה בו השיטין את מה שחיסר", דברי רש"י נראים ברורים ומובנים, ומשום כך תמוהה טובא הגהת המהרש"א והב"ח שהוסיפו מילה ברש"י וגרסו "מחזי כמנומר – אלא כשכותב ומגיה בו השיטין...".
אי אפשר בשום אופן להבין מדוע הוסיפו האחרונים הנ"ל תיבה זו אלא אם רואים את נוסח דפוס ונציה השני (רפ"ט) ששם מחובר דיבור הרש"י הזה עם שלפניו, וכך נכתב: "אבל יתירות לית לן בה – אלא גוררן, דלא אמרינן מיחזי כמנומר כשכותב ומגיה בו השיטין את מה שחיסר", לפי נוסח זה כמובן מתבקשת הגהת המהרש"א והב"ח 'דלא אמרינן מיחזי כמנומר - אלא כשכותב", ולא כשמוחק.
אכילה ביום הכיפורים
תוס' במנחות (לב. ד"ה תפילין) עוסקים במשנה במסכת מגילה, המונה את ההבדלים בין כתיבת ס"ת לתפילין ומזוזות, והתוספות תמהים מדוע המשנה אינה מציינת את ההבדל שס"ת כשר על גויל ואילו תפילין ומזוזות לא.
מתרצים התוספות שהבדל מובהק ובולט אין המשנה שונה "כדאשכחן גבי 'אין בין שבת ליום הכיפורים' - דלא חשיב אכילה, וגבי 'אין בין יום טוב לשבת' - דלא חשיב סקילה". היינו: כשם שהמשנה אינה מונה את איסור האכילה בין ההבדלים שבין שבת ליום הכיפורים, שהרי זו עצם מהותו של יום הכיפורים, כך אין המשנה מונה את העובדה שתפילין ומזוזות פסולות על גויל, כי זה דין ידוע ומפורסם.
המהרש"א עומד על דברי התוס' האלו, ותמה: "לא ידענא מאי האי דלא חשיב גבי 'אין בין שבת ליום הכיפורים', דליכא למימר דקאי נמי אסקילה...", כלומר: המהרש"א אינו מוצא שום הבדל בין שבת ליוהכ"פ שהמשנה לא שנתה.
כל הרואה את דברי מהרש"א משתומם: הלא התוספות כותבים במפורש 'דלא חשיב אכילה', כיצד זה כותב המהרש"א "לא ידענא מאי האי דלא חשיב", ועוד מנסה לפרש שאולי כוונת התוס' לסקילה, והלא התוספות עצמם מפרשים דבריהם? וכבר עמדו האחרונים על כך, עיין בקרן אורה שם שציין שאינו מבין דברי מהרש"א, ובשו"ת שואל ומשיב מהדורה רביעאה ח"ג סי' יח (ד"ה והנה התוס' במנחות) שביאר דבריו בפלפול ארוך.
אמנם רבינו בעל 'חתם סופר' בהגהותיו למסכת, כבר שיער שתיבות 'דלא חשיב אכילה' לא היו לפני מהרש"א, והמעיין בדפוס רפ"ט יראה שכיוון לנכון בהשערתו: תיבת 'אכילה' חסרה שם, וכתוב רק "כדאשכחן גבי אין בין שבת ליום הכיפורים דלא חשיב". ואכן גם בדפוס שלפני ה'תפארת שמואל' לא היתה תיבת אכילה, והוא מציין שבדפוסי קראקא ולובלין ישנה תיבת 'אכילה', ולפי זה מיושבת תמיהת המהרש"א.
(מקורות: מבוא לסדר קדשים שבמהדורת 'עוז והדר')
