הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "אמר רב... אמר רב..."; "איתמר נמי"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות יז ע"א
"יתיב רב מנשיא בר גדא קמיה דאביי ויתיב וקא אמר משמיה דרב חסדא: אין הקטרה מפגלת הקטרה, ואפילו לר"מ דאמר: מפגלין בחצי מתיר, ה"מ היכא דחישב בהו בשירים, דקומץ מתיר דידהו, אבל הכא דקומץ לאו מתיר דלבונה הוא, לא מצי מפגל ביה. א"ל אביי: עני מרי, משמיה דרב? א"ל: אין.
איתמר נמי, אמר רב חסדא אמר רב: אין הקטרה מפגלת הקטרה.
אמר רב יעקב בר אידי משמיה דאביי, אף אנן נמי תנינא: שחט אחד מן הכבשים לאכול ממנו למחר - הוא פיגול וחבירו כשר, לאכול מחבירו למחר - שניהם כשרין, מ"ט? לאו משום דכיון דלאו מתיר דידיה הוא לא מצי מפגל ביה! לא, התם הוא דלא איקבע בחד מנא, אבל הכא דאיקבע בחד מנא כי חד דמו"
מבנה הסוגיה:
1.
רב מנשיא אמר דין לאביי בשם רב חסדא:
יתיב רב מנשיא בר גדא קמיה דאביי ויתיב וקא אמר משמיה דרב חסדא: אין הקטרה מפגלת הקטרה, ואפילו לר"מ דאמר: מפגלין בחצי מתיר, ה"מ היכא דחישב בהו בשירים, דקומץ מתיר דידהו, אבל הכא דקומץ לאו מתיר דלבונה הוא, לא מצי מפגל ביה.
2.
א"ל אביי: עני מרי, משמיה דרב? א"ל: אין.
אביי שאל אותו אם רב חסדא אמר את הדין בשם רב, וענה לו שאמנם כן.
3
איתמר נמי, אמר רב חסדא אמר רב: אין הקטרה מפגלת הקטרה.
הגמרא מביאה "איתמר נמי" [מי אמר זאת, ה"סתמא דגמרא"?] - מימרא מפורשת שרב חסדא אמר בשם רב את אותה הלכה.
4.
אמר רב יעקב בר אידי משמיה דאביי, אף אנן נמי תנינא: שחט אחד מן הכבשים לאכול ממנו למחר - הוא פיגול וחבירו כשר, לאכול מחבירו למחר - שניהם כשרין, מ"ט? לאו משום דכיון דלאו מתיר דידיה הוא לא מצי מפגל ביה!
רב יעקב אומר משמו של אביי שיש לדין זה הוכחה מהמשנה האחרונה.
5.
הגמרא דוחה את ההכרח של ההוכחה:
לא, התם הוא דלא איקבע בחד מנא, אבל הכא דאיקבע בחד מנא כי חד דמו
6.
מסקנה: הרמב"ם [הלכות פסולי המוקדשין, פרק טז, הלכה ח] פוסק כמימרא של רב חסדא בשם רב. ומסביר ה"כסף משנה": "משום דרב וכמה אמוראי סברי הכי".
7.
הערות כלליות על הסוגיה:
8.
מדוע לאביי היה חשוב - לעיל בסעיף 2 - לדעת אם בעל המימרא הוא האמורא רב?
"עני מרי" - 3 מופעים בש"ס, לגבי אמוראים שונים. נראה, שבכולם מדובר בבירור דברי חכם שקדם לשני האמוראים המתדיינים.
8.1
ויותר: מדוע רב מנשיא לא אמר לכתחילה שרב חסדא אמר את הדין בשם רב?
9.
ראה ב"מתיבתא", "אליבא דהלכתא", עמוד יז על הנושא "דבר בשם אומרו", ומוכיח מהגמרא במסכת נזיר דף נו עמוד ב, שיש להזכיר תמיד גם את בעל השמועה הראשון שאמר את ההלכה, ומסביר, שבסוגייתנו רב מנשיא לא הזכיר בתחילת דבריו את "רב" מפני שרב אמר רק את המשפט היסודי "אין הקטרה מפגלת הקטרה", ורב חסדא הוסיף על דבריו: "ואפילו לרבי מאיר..." ["מתיבתא", הערה יא, וב"ילקוט ביאורים", עמוד רכז]. זה מסביר מדוע רב מנשיא עצמו לא הזכיר את "רב" כשציטט את רב חסדא.
10.
אבל מדוע לאביי היה חשוב לדעת זאת?
10.1
אולי כי אביי הקפיד על הכלל שצריך לומר "דבר בשם אומרו".
10.2
יתכן שאביי רצה לדעת שאין כאן שתי מסורות ורב חסדא אמר את דינו בשם רב.
10.3
ואולי אביי סובר שכאשר חכם אומר בשם רבו הם נחשבים כשתי דעות לצורך קביע הלכה כרבים [לעומת יחיד], ואם יש 3 דורות והיה כתוב בסוגייתנו "אמר רב מנשיא אמר רב חסדא אמר רב" הרי הדין היה נחשב כאילו אמרוהו 3 חכמים לצורך קביעת הלכה כרבים נגד יחיד.
11.
המשך הגמרא - אמור לעיל בסעיף 3:
איתמר נמי, אמר רב חסדא אמר רב: אין הקטרה מפגלת הקטרה.
הגמרא מביאה מימרא מפורשת שרב חסדא אמר את הדין בשם "רב". וכמו שהוסבר לעיל בסעיף 9.
12.
ואולי אפשר לומר: רב מנשיא עצמו - בתגובה לשאלת אביי - תיקן את דבריו לעיל בסעיף 1 ואמר "איתמר נמי", כלומר: "אני מנסח מחדש". ולא מדובר במסורת נפרדת!
12.1
בהרבה מופעים אחרים בש"ס אחרי ה"איתמר נמי" מובאים חכמים אחרים שלא הוזכרו לפני כן בסוגיה [שלא כבסוגייתנו].
13.
הערה לגבי סעיף 4 לעיל:
מדוע הגמרא לא מציינת שאמר זאת אביי עצמו - שהביא הוכחה לדבריו - אחרי שלמד את הדין מרב ומרב חסדא.
13.1
אולי כוונת אביי היא, שלכן הוא בירר אם יתכן שרב חסדא אמר את הדין ללא שקיבל זאת מרבותיו, דבר שמוכח ממשנתנו.
