הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"הלכה כרבי יוסי"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה]

מנחות יג ע"א

"הקומץ את המנחה לאכול שיריה או להקטיר קומצה למחר, מודה רבי יוסי בזה שהוא פיגול וחייבין עליו כרת. להקטיר לבונתה למחר - רבי יוסי אומר: פסול ואין בו כרת, וחכ"א: פיגול וחייבין עליו כרת. אמרו לו: מה שינה זה מן הזבח? אמר להן: שהזבח דמו ובשרו ואימוריו אחד, ולבונה אינה מן המנחה.
גמ'. למה לי למיתנא: מודה רבי יוסי בזו? משום דקא בעי למיתנא סיפא: להקטיר לבונתה למחר - ר' יוסי אומר: פסול ואין בו כרת, מהו דתימא, טעמא דר' יוסי משום דקסבר: אין מפגלין בחצי מתיר, ואפי' רישא נמי, קמ"ל דבהא מודה.
להקטיר לבונתה למחר - רבי יוסי אומר: פסול ואין בו כרת. אמר ר"ל, אומר היה ר' יוסי: אין מתיר מפגל את המתיר, וכן ..."

1.
המשנה ברישא מדגישה את דעת רבי יוסי ואחר כך היא מביאה מחלוקת בין רבי יוסי לחכמים.

2.
מודגש במשנה דיון בין רבי יוסי לחכמים, ובעיקר מודגש הנימוק לדברי רבי יוסי. והגמרא דנה בדברי רבי יוסי.

3.
מכל הנ"ל משמע שהלכה כרבי יוסי מול חכמים, למרות שבדרך כלל הלכה כרבים מול יחיד. התנגשות בין כללי פסיקה

4.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רל :

הלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו, כ"כ בה"ג בהלכות קצובות דבני מערבא שהביא שם בדף ק"ך א' וז"ל ר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי וכו' כל אלה הלכה כר' יוסי במד"א בזמן שנחלק עליו אחד אבל אי נחלקו עליו חכמים הלכה כחכמים וכו' ....

ואינך דפסקו כר"י הרי כתבו בהדיא דע"כ לא פסקו כמותו אלא משום דתניא כוותיה אף דבעלמא אית להו דאין הלכה כרבי יוסי אלא מחבירו ....

ברם חזי הוית בסמ"ג שם בדף קנ"ד ע"ד שכתב בפשיטות דדעת הרמב"ם הוא דהלכה כר"י מחביריו ושכך היתה גירסתו בפרק מי שהוציאוהו ... ואני בער לא אדע על מה אדניהם הטבעו דהא איפכא איכא לאוכוחי מכמה וכמה פסקי הרמב"ם ז"ל דבכולהו פסק כת"ק דר' יוסי כמו שתמצא לה"ה ברפ"ט מהלכות שבת ושם בפכ"ג הלכה ך' ופכ"ה הלכה י"ג ובפ"א מהלכות מ"א הלכה ח'

וכ"כ מרן בכ"מ בפ"ו מהלכות ברכות הלכה י"ג ובפכ"ה מהלכות ערכין הלכה א' כתב וידוע דהלכה כת"ק וכן בפ"ג מהלכות כלאים הלכה ז' וע"ע בפ"ב מהלכות מתנות עניים הלכה ו' ושם סוף פרק חמישי לדעת הראב"ד ג"כ ובפ"ה מהלכות תרומות הלכה כ"א ובפ"ה מהלכות שמיטה הלכה י' כתב ופסק רבינו כרבנן משום דרבים נינהו וכן בפ"ב מהלכות שאר אבות הטומאות הלכה י"ג כתב וכר"י מחבירו וכ"כ עוד בכמה דוכתי אחריני נלאיתי לכותבם

נמצא לפי זה דיפה כתב הרב יד אהרן בא"ח סי' תקע"ב שבכל ספר היד הרמב"ם פוסק דלא כר"י היכא דפליג עם סתם מתני' ע"ש ...

אמור מעתה דיפה דן יפה הורה גבר חכם בעוז הר"ב הליכות עולם במאי דכייל לן בריש שער החמישי ואמר כללא דמילתא הלכה כר"י מחבירו ולא מחביריו דיסודתו בהררי קדש המה העמודים והמכונות אשר כל בית ישראל נשענים עליהם ומה גם דמרן מהריק"א הסכים על ידו שם ופתח באלה הדברים ומ"ש כר' יוסי מחבירו אע"ג דפרק הנזכר אמרו הלכה כר' יוסי מחביריו ר' יוחנן פליג כמ"ש שם התוס' ע"כ כלומר ודעת ה"ע לפסוק כר' יוחנן ...

4.1
וכן:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רלא:

הלכה כר' יוסי מחבירו, דע דלמאן דס"ל הלכה כר' יוסי אפילו מחביריו אין חילוק בין כשהחולקים עליו מפורשים בשמותם לכשאינם מפורשין וסתם ר' כוותייהו דבכולהו גווני לדידהו הלכה כר"י משום דנימוקו עמו וכמו שנראה בהדיא בפרק שבועת העדות דף ל"ה ב' דעל מה דפליג ר"י אסתם ברייתא הוצרך שמואל לאשמועינן דאין הלכה כר"י בהא אע"ג דנימוקו עמו ע"ש בתוס' אלמא דאף נגד הסתם הלכה כוותיה למאן דאית ליה דהלכה כוותיה אפילו מחביריו וכ"ש למאן דגריס שם בשבועות הלכה כר"י ע"ש ...

מדבריו יוצא שיש 3 שיטות:

הלכה כרבי יסי מחברו
הלכה כרבי יוסי מחבריו
הלכה כרבי יוסי אפי' נגד "סתם משנה"

5.
בסוגייתנו מדובר שרבי יוסי חולק על חכמים שהם "רבים". ואפילו לפי הרמב"ם שסובר במקרים כאלה שאין הלכה כרבי יוסי, הרי, שבסוגייתנו - כפי שהסברנו - ממהלך הדיון במשנה ובגמרא משמע שכאן ההלכה כן כרבי יוסי, ולפי הכלל של "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה".