שיעורים בהגדות חז"ל / הרב חנוך גבהרד

מתוך הספר: שיעורים בהגדות חז"ל

בפרשת שמיני ישנה רשימה של חיות ובהמות שמותר ושאסור לאכול
הגמרא במסכת חולין ס/ב מתייחסת לנושא זו וחכמי התלמוד שואלים:

מִנַּיִן יָדַע מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת רְשִׁימַת כָּל בַּעֲלֵי-הַחַיִּים וְעָרַךְ טַבְלָאוֹת מְסֻדָּרוֹת, מִי מֵהֶם מַעֲלֶה גֵּרָה וְאֵינוֹ מַפְרִיס פַּרְסָה, וּמִי מַפְרִיס פַּרְסָה וְאֵינוֹ מַעֲלֶה גֵּרָה, וְנָקַב אֶת שְׁמוֹתָם? מִכָּאן תְּשׁוּבָה =הוֹכָחָה לַכּוֹפְרִים הָאוֹמְרִים: "אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם". הַדֻּגְמָא כָּאן יְכוֹלָה לְהַוּוֹת הוֹכחָה מוֹחֶצֶת לְטָעוּתָם, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָרַךְ בְּטַבְלָאוֹת מְדֻיָּקוֹת אֶת כָּל בַּעֲלֵי-הַחַיִּים, אֶת הַבְּהֵמוֹת, אֶת הַחַיּוֹת, אֶת הָעוֹפוֹת וְאֶת הַדָּגִים, אֶת הַתְּכוּנוֹת שֶׁלָּהֶם וְאֶת הַמִּגְבָּלוֹת שֶׁלָּהֶם. עֻבְדָּה זוֹ מוֹכִיחָה שֶׁלֹּא בְּשֵׁם עַצְמוֹ הוּא אָמַר אֶת הַדְּבָרִים, שֶׁהֲרֵי מִנַּיִן לוֹ לְהַכִּיר אֶת בַּעֲלֵי-הַחַיִּים שֶׁמִּחוּץ לְאֵזוֹר מִחְיָתוֹ? מֹשֶׁה הָיָה רוֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ בְּאֵזוֹר מִדְבַּר-סִינַי, שֶׁהוּא דָּלִיל בְּבַעֲלֵי-חַיִּים, עַל כֵּן יָכוֹל הָיָה לְהַכִּיר אֶת בַּעֲלֵי-הַחַיִּים הַמִּסְתּוֹבְבִים בְּאֵזוֹרִים אֵלֶּה, וְגַם עוֹד כַּמָּה סֻגִּים הַנִּמְצָאִים בְּאֵזוֹר מִצְרַיִם וּבְאֵזוֹר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל הָעוֹלָם הֲרֵי רְחַב יָדַיִם, יֶשְׁנָם בּוֹ הַרְבֵּה מְאֹד אֲזוֹרֵי מִחְיָה שׁוֹנִים, וּבָהֶם מִגְוָן רָחָב שֶׁל בַּעֲלֵי-חַיִּים הָאוֹפְיָנִי לָאֵזוֹר הַהוּא, וְאֵינָם נִמְצָאִים בְּאֵזוֹרִים אֲחֵרִים. כֵּיצַד יָכוֹל הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִהְיוֹת בְּמִדְבַּר-סִינַי וְלַעֲרֹךְ טַבְלָאוֹת עַל כָּל הַחַיּוֹת שֶׁבְּכָל קַצְוֵי תֵּבֵל? הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה! הוּא בֶּאֱמֶת לֹא יָכוֹל הָיָה לַעֲשׂוֹת זֹאת, אֶלָּא שֶׁאֶת הָרְשִׁימָה הַקָּבָּ"ה עָרַךְ, וּמֹשֶׁה שָׁמַע אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ וְכָתַב אוֹתָהּ בַּתּוֹרָה. כִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַמַּלְבִּי"ם: פֹּה נִמְצָא אוֹת מוֹפֵת שֶׁהַתּוֹרָה הִיא אֱלֹקִית, שֶׁנִּתָּן כְּלָל: רַק מַפְרִיס פַּרְסָה וּמַעֲלֶה גֵּרָה יֵאָכֵל, וְחָשַׁב [=פֵּרֵט] עֲשָׂרָה מִינִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שְׁנֵי סִמָּנִים, וּשְׁלֹשָׁה מִינִים מַעֲלֵי גֵּרָה לְבַד, וּמִין אֶחָד שֶׁהוּא [רַק] מַפְרִיס פַּרְסָה. וְחַכְמֵי דּוֹר דּוֹר חָקְרוּ וְדָרְשׁוּ עַל כָּל מִינֵי בַּעֲלֵי-הַחַיִּים הַנִּמְצָאִים בְּכָל חֶלְקֵי הָעוֹלָם, וְלֹא מָצְאוּ אַף מִין אֶחָד זוּלַת אֵלֶּה, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שְׁנֵי סִמָּנִים אוֹ סִמָּן אֶחָד, וְזֶה מוֹפֵת כִּי אֱלֹקִים שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם, וּמַכִּיר בּוֹ כָּל פְּרָט, הוּא הוֹרָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְנָתַן לוֹ אֶת הַתּוֹרָה (פירושו לויקרא יא/ד). כְּמוֹ כֵן כָּתַב חָכָם נוֹסָף מֵהַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים: הַתּוֹרָה נָתְנָה בָּזֶה סִמָּנִים שֶׁהִיא מִן הַשָּׁמַיִם, אַחֲרֵי שֶׁהַחוֹקְרִים בְּכָל מַטְמוֹנוֹת הַטֶּבַע, מוֹצְאִים בְּכָל עֵת בִּמְדִינוֹת חֲדָשׁוֹת בְּרִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת וְחַיּוֹת אֲשֶׁר לֹא נוֹדְעוּ לַקַּדְמוֹנִים, וּבְכָל זֹאת לֹא מָצְאוּ עוֹד בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה אֲשֶׁר תִּהְיֶה מַעֲלַת גֵּרָה לְבַד, זוּלַת הַמְנוּיִים בַּתּוֹרָה. לְפִיכָךְ פֵּרֵט הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ שֶׁרַק הוּא הַשַּׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ וְיוֹדֵעַ כָּל יְצוּרָיו, שֶׁרַק הַמְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה לְבַד, הֵמָּה בַּעֲלֵי סִמָּן אֶחָד וְלֹא יוֹתֵר, וְאֵין בִּיכֹלֶת אָדָם לְהַחְלִיט דָּבָר כָּזֶה (מהר"ץ חיות). עֻבְדָּה מַפְתִּיעָה זוֹ מוֹפִיעָה גַּם בְּסִפְרֵי הִסְטוֹרְיָה שֶׁל עַמֵּי הָעוֹלָם, שֶׁחוֹקֵר זֶאוֹלוֹג הִתְבַּקֵּשׁ מֵהַמֶּמְשָׁלָה הָאַנְגְלִית לִבְדֹּק בְּכָל מוֹשְׁבוֹת בַּעֲלֵי-הַחַיִּים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם, הַאִם קַיָּם סוּג בַּעַל-חַיִּים שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בַּכְּלָלִים הַמְבֹאָרִים בַּתּוֹרָה. הֵם שְׁלָחוּהוּ בַּהֲנָחָה פְּשׁוּטָה וְטִבְעִית, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא בָּדַק אֶת כָּל מוֹשָׁבוֹת בַּעֲלֵי-הַחַיִּים בָּעוֹלָם, וּבִפְרָט שֶׁמֵּאָז כְּתִיבַת הַתּוֹרָה הִתְגַּלּוּ עוֹד יַבָּשׁוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִרְקָם חֶבְרָתִי שׁוֹנֶה, וּבַעֲלֵי-חַיִּים אֲחֵרִים מֵאֵלֶּה הַנִּמְצָאִים בָּאֵזוֹרִים הַקְּרוֹבִים לְכָאן, וְשֶׁהָיוּ בִּתְקוּפַת הַתַּנַ"ךְ. אַךְ לְמַרְבִּית הַצַּעַר שֶׁל שׁוֹלְחָיו, שָׁב הַחוֹקֵר כְּשֶׁבְּפִיו הַכְרָזָה בְּרוּרָה: בְּדִיּוּק מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה הוּא מַה שֶּׁנִּמְצָא בְּכָל מוֹשְׁבוֹת בַּעֲלֵי-הַחַיִּים שֶׁבָּעוֹלָם. עַל כֵּן הִבִּיעַ אוֹתוֹ חוֹקֵר אֶת תְּמִיהָתוֹ בְּקוֹל וּבְפַרְהֶסְיָה, וְאָמַר: "יֵשׁ לִשְׁאֹל: מִנַּיִן יָדַע מֹשֶׁה? הֵן לֹא תָּר אֶת כָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ"? (כרם פתחיה עמ' קי"ח, מובא ב"נתיבות אל התורה" בהוצאת "ערכים", פרק "סימני בהמה וחיה טהורה"). הַחוֹקֵר נוֹתָר עִם הַשְּׁאֵלָה, אֲבָל הַלּוֹמְדִים אֶת הַנֶּאֱמַר כָּאן יְכוֹלִים לְהָבִיא תְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה וּבְרוּרָה בְּפִיו! מֹשֶׁה אָכֵן אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת, אֲבָל הַקָּבָּ"ה יוֹדֵעַ!